פסק-דין בתיק א 10140/05

כללי

1.         תביעה לפינוי וסילוק יד וכן תביעה כספית (עתידית).

הסכסוך מתייחס לדירת מגורים בת חדר אחד, הנמצאת בקומה ב' של הבית שברח' זמנהוף 7 תל אביב  (להלן: "הדירה").

השאלה שביסוד המחלוקת בין הצדדים, היא האם הנתבע מחזיק בדירה כדין.

התביעה

2.         התובעת הינה הבעלים של הדירה.

במקור, היתה הדירה בבעלות מר יעקב סלובס אביה של התובעת (להלן: "אבי התובעת") והוא העבירה לה , ללא תמורה לפני כ- 27 שנים.

3.         בתאריך 15/5/59 נכרת בין אבי התובעת לבין מר בינם סחר, אביו של הנתבע (להלן: "מר בינם"או "אבי הנתבע")  חוזה שכירות (להלן: "החוזה" או "חוזה השכירות"). בעלי הדין חלוקים בשאלת זהות הצדדים לחוזה ובנסיבות חתימתו, ועל כך, בהמשך.

עם סיומה של תקופת השכירות על פי החוזה, נשאר מר בינם סחר בדירה, כדייר מוגן.

4.         בתאריך 18/10/83 הלך מר בינם סחר לעולמו, ואשתו, הגב' גיטל, הפכה לדיירת מוגנת והמשיכה להחזיק בדירה מכוח סעיף 20(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב - 1972 (להלן: "החוק").

            בתאריך 23/12/04 נפטרה הגב' גיטל בהיותה כבת 96. (הגב' גיטל תקרא להלן: "המנוחה" או "אמו של הנתבע").

5.         לטענת התובעת, הנתבע נכנס לדירה במהלך החודש האחרון לחייה של אימו המנוחה, השתלט עליה , בצע בה שיפוצים, ללא רשות והכשיר אותה למגוריו.

התובעת טוענת כי הנתבע מחזיק בדירה שלא כדין ועליו לפנותה ולשלם לה דמי שכירות ראויים.

ההגנה

6.         הדירה הושכרה לשני הוריו של הנתבע, בני הזוג בינם וגיטל סחר.

בהתאם לנוהג המקובל בתקופה הרלבנטית, חתם רק מר בינם על החוזה ואולם יש לראותו כשלוחה של אשתו. בנוסף, יש להחיל על החוזה ועל השכירות את הלכת "הזדהות החזקות".

לאור האמור, גם המנוחה היתה דיירת מוגנת מלכתחילה.

הנתבע עבר להתגורר עם אימו המנוחה, כשלש שנים לפני פטירתה.

לנתבע לא היתה דירה אחרת למגוריו בעת שעבר להתגורר עם אימו המנוחה ובעת פטירתה.

אין בחוזה כל איסור לעריכת תיקונים או שיפוצים בדירה. השיפוץ בחדר האמבטיה נעשה בהסכמתה וידיעתה של התובעת.

המסגרת הראייתית

7.         מטעם התביעה העידו שבעה עדים:

עת/1 מר מאיר זלאטין