פסק-דין בתיק א 1012/01

מבוא

1.        

א.         בשנת 1994 מר אלעזר פרברי (להלן, "התובע או פרברי") ייסד ביחד עם ה"ה יוסף וגונן הולצמן חברה לשירותי סחר-מכר של רכבים וציוד בשם שירותי ליסינג בנגב (ש.ל.ב) בע"מ (להלן, "ש.ל.ב" או "הנתבעת"). כל אחד מן השלושה היה בעל מניות בש.ל.ב ומר פרברי, התובע, נבחר להיות מנהל עסקיה. שלושתם יחד נתנו הלוואת בעלים לש.ל.ב על-פי תנאיי הסכם המסגרת ביניהם לש.ל.ב מיום 27.02.94 (נספח ת/1 לתצהירו של התובע בעדות ראשית). כעבור כשנה, ביום 23.01.95 בישיבת הנהלת ש.ל.ב, בה נכחו התובע וה"ה יוסף וגונן הולצמן, הוחלט, ששלושת בעלי המניות הנ"ל ילוו הלוואת בעלים נוספת לש.ל.ב בסך 50,000 ש"ח כל אחד, אשר תוחזר בצמוד למדד המחירים לצרכן ללא ריבית בתום 5 שנים (להלן, "ההלוואה הנוספת"). זאת תביעתו של מר פרברי להחזרת ההלוואה הנוספת על-ידי ש.ל.ב.

ב.         תביעתו זו של מר פרברי הוגשה בסדר דין מקוצר ובבש"א 3122/01 נתנה כב' הרשמת אונגר את החלטתה, לפיה:

"...ניתנת למבקשת (ש.ל.ב - ג'ט"ל) רשות להתגונן בשתי שאלות (בלבד

- ג'ט"ל):

א.         האם מוסכם בין הצדדים כי מועד פרעון הלוואת הבעלים יהא לאחר 5 שנים או שהמועד להחזרתם (כך!) לא נקבע והוא כפוף להחזר הלוואותיו של הולצמן?

ב.         וזו (כך!) העיקר - האם בפועל הוחזרה ההלוואה או שהאמור בנספח ב'  (הכוונה לנספח י"ב לתצהירו של יוסף הולצמן, התומך בבקשת הרשות להגן - ג'ט"ל) מתייחס להפרשי הצמדה בלבד?"

במילים אחרות, ניתנה לש.ל.ב הרשות להתגונן בשתי שאלות, הקשורות להלוואה

הנוספת בסך 50,000 ש"ח (קרן): ראשית, האם חל מועד פרעונה 5 שנים לאחר

מתן ההלוואה הנ"ל או, שמא, נדחה מועד פרעונה עד להחזר הלוואות אחרות,

שנתן יוסף הולצמן לש.ל.ב? שנית, האם הסך של 50,000 ש"ח, אשר שולם לכל

אחד משלושת בעלי המניות בש.ל.ב ביום 10.03.99, היווה פרעון ההלוואה

הנוספת, או, שמא, הסך הנ"ל שולם על חשבון הפרשי ההצמדה להלוואה

אחרת?

העובדות הצריכות לענין

2.         ראוי לסקור את כל ההלוואות, אשר נתנו בעלי-המניות בש.ל.ב לחברה הנ"ל, בין היתר, לשם קביעת המינוח בפסק-דין זה על מנת להפנות להלוואות הנ"ל בהמשך. תוך כדי כך הריני קובע את העובדות כדלקמן:

א.         כאמור, ביום 27.02.94 נחתם בין ה"ה פרברי, יוסף הולצמן וגונן הולצמן ההסכם להקמת ש.ל.ב (להלן, " הסכם המסגרת"). בסעיף 6 (א) בו סוכם, שכל אחד משלושת בעלי המניות הנ"ל ילווה לש.ל.ב הלוואת בעלים בסך 200,000 ש"ח (להלן, " הלוואת ההקמה"). לא נקבע מועד להחזרת הלוואת ההקמה וגם לא נקבעו התנאים להחזרת ההלוואת הנ"ל, דהיינו תנאיי ריבית ו/או הצמדה.

ב.         בסעיף 7 (א) בהסכם המסגרת סוכם, שמר יוסף הולצמן יתן הלוואת בעלים נוספת לש.ל.ב בסך 1,000,000 ש"ח (להלן, " הלוואת המימון"). בסעיף 7 (ד) להסכם המסגרת הלוואת המימון אמורה היתה לעמוד לרשות ש.ל.ב למשך שנתיים. לפי סעיף 7 (ב) להסכם המסגרת, הלוואת המימון נשאה הפרשי הצמדה.  בנוסף, בסעיף 8 (ג) להסכם המסגרת נקבע, כי "הלוואה (כך!) המימון תוחזר לצד א' (ליוסף הולצמן - ג'ט"ל) על-ידי ש.ל.ב בקדימות ראשונה ולפני כל סכום המגיע לצדדים מהחברה (מש.ל.ב - ג'ט"ל) - בין היתר - לפני הלוואת ההקמה, ובמקרה של חדלות פרעון - אף לפני דמי הניהול ו/או שכר המגיעים/שיגיעו למי מהצדדים מהחברה, וצדדים ב' ו - ג' (פרברי וגונן הולצמן - ג'ט"ל) מנועים מלעכבה ו/או מלקזז הימנה סכומים כלשהם, בכל אופן ודרך שהם".

ג.          כאמור, בפרוטוקול ישיבת ההנהלה מיום 23.01.95 סיכמו התובע וה"ה יוסף וגונן הולצמן את מתן הלוואת הבעלים הנוספת לש.ל.ב בסך 50,000 ש"ח כל אחד, שישאו הצמדה, לפי מדד המחירים לצרכן, לתקופה של 5 שנים, כאשר ההלוואה תועבר לש.ל.ב לא יאוחר מיום 31.01.95 (להלן, " ההלוואה הנוספת").

ד.         ביום 17.10.95 חתמו התובע וה"ה יוסף וגונן הולצמן על הסכם הלוואה נוסף (נספח י"ג לתצהירו של יוסף הולצמן בעדות ראשית) (להלן, " הסכם עציון"), בו התחייב יוסף הולצמן או מי מטעמו להלוות עוד 3,250,000 ש"ח לש.ל.ב באופן הבא: הסך של 2,250,000 ש"ח אמור היה לעמוד לרשות ש.ל.ב כמפורט בלוח הסילוקין נספח ב' להסכם הנ"ל, ואילו הסך של 1,000,000 אמור היה לעמוד לרשות ש.ל.ב. החל מיום 31.12.95 (להלן, " הלוואת ההמשך"). הלוואת ההמשך נשאה הפרשי הצמדה וריבית, אשר גובהה עלתה בהרבה על גובה הריבית הבנקאית המקובלת. לפי סעיף 3 (א) להסכם עציון, החל מיום 31.12.95 הפכה הלוואת המימון (שניתנה קודם לכן על-ידי יוסף הולצמן בסך 1,000,000 ש"ח) לחלק מהלוואת ההמשך. לפי סעיף 4 (ב) להסכם עציון הלוואת ההמשך עמדה לפרעון בשיעורים החל מיום 30.07.97 וכלה ביום 01.01.00 כמפורט בלוח הסילוקין הנ"ל. פרברי וגונן הולצמן ערבו להחזרת הלוואת ההמשך ליוסף הולצמן. לפי סעיף 8 (א) (1) להסכם עציון, להבטחת החזרת הלוואת ההמשך שיעבדו פרברי וגונן הולצמן את מניותיהם בש.ל.ב לטובת יוסף הולצמן. בפועל יוסף הולצמן העמיד את הלוואת ההמשך לרשות ש.ל.ב באמצעות החברה שבשליטתו בשם "עציון סוכנות פז לנגב בע"מ" (להלן, "עציון").