פסק-דין בתיק א 1011/04

א.        מבוא

1.         התובעים, בני זוג, פנו אל הנתבע, שהינו בנק העוסק במתן הלוואות אפותיקאיות לדיור, ביום 17.5.86 וביקשו הלוואה כספית לצורך רכישת דירה בישוב עין-אל-מאהל. (פניית המבקשים - נספח ב' לסיכומיהם). הבנק נעתר לפניית המבקשים, והתקשר עימם ביום 1.6.86, בהסכם, לפיו הועמדה להם הלוואה כספית, אשר אמורה להיות מובטחת באמצעות משכון זכויותיהם של התובעים בדירה שרכשו (חוזה ההלוואה הוגש וסומן כנספח ד' לסיכומי התובעים).

2.         במעמד החתימה על הבקשה לקבלת הלוואה חתמו התובעים אף על יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר, בו יפו את כוחם של נציגי הבנק, למשכן את זכויותיהם בדירה (נספח ג' לסיכומיהם).

3.         התובעים לא פרעו את תשלומי פרעון ההלוואה כסדרם. על כן, נזעק הבנק, ורשם, ביום 27.12.98 משכון, בלשכת רישום המשכונות, על זכויותיהם של התובעים בדירה שרכשו.

יש לציין כי הזכויות בדירה לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין על שם התובעים.

התובעים התקשרו בהסכם עם מנהל מקרקעי ישראל, לפיו תרשם על שמם זכות חכירה בדירה. זכות זו לא נרשמה עד כה בספרי רישום המקרקעין. על כן, פנה הבנק ללשכת רישום המשכונות, ורשם משכון על זכויותיהם החוזיות על פי שטר משכון, בנוסח הנהוג אצלו, על שטר המשכון חתם ב"כ הבנק, על פי יפוי הכח הנוטריוני שנמסר לבנק על ידי התובעים במועד הגשת הבקשה לקבלת הלוואה.

4.         התובעים חדלו לפרוע לחלוטין את תשלום פרעון ההלוואה. על כן פנה הבנק, ביום 11.1.99, ללשכת ההוצאה לפועל, וביקש לממש את המשכון שנרשם לזכותו.

ההליכים בלשכת ההוצל"פ התנהלו למקוטעין ובאופן מיגע. לבסוף, משעמד הבנק לבצע את פינוי הדירה ביום 15.1.04, הוגשה על ידי  התובעים, יום קודם לכן, תביעה זו וכגדרה בקשה לצו מניעה זמני.

5.         בו ביום ניתן צו מניעה ארעי, אשר הפך, בהסכמה, לצו מניעה זמני, עד לסיום ההליכים תביעה שהגישו התובעים.

6.         בתביעתם, עתרו התובעים לסעדים הבאים:

"(א) פס"ד הצהרתי סופי לפיו תיק ההוצל"פ נפתח שלא כדין ומן הדין להורות על סגירתו.

(ב) פס"ד הצהרתי סופי לפיו התובעים הם החוכרים של הדירה וכי אין לפנותם ממנה, וכן צו מניעה סופי האוסר על הנתבע מלפנות את התובעים מהדירה.

(ג) פס"ד הצהרתי סופי לפיו יפוה"כ ו/או הסכם המשכון ו/או הודעת המשכון ו/או שטר המשכנתא / המשכון  בטלים ו/או חסרי תוקף בין היתר משום שנעשו ללא הרשאה ו/או בחריגה מהרשאה ו/או משום שהם עולים לכדי זיוף ו/או לחילופין; התניות הכוללות ויתור על הגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ו/או סעיפים 8 ו-39 לחוק ההוצל"פ בטלים מאותם סיבות.

(ד) פס"ד הצהרתי סופי לפיו ההסכמים ו/או לחילופין; התניות הכוללות ויתור על הגנת סעיפים 33 לחוק הגנת הדייר ו/או הגנת סעיפים 38 ו/או 39 לחוק ההוצל"פ ניתנים לביטול והם בוטלו כדין.

(ה) לחילופין; פסק דין הצהרתי סופי לפיו יוצהר שגם אם המסמכים הינם מסמכים חוקיים ו/או תקפים, הרי שהתובעים לא ויתרו על הגנות החוק הקבועות בסעיפים 33 לחוק הגנה הדייר ו/או סעיפים 38 ו-39  לחוק ההוצל"פ, ועל כן גם אם ניתן לממש את שטר המשכנתא / המשכון הרי שניתן למכור את הדירה אך ורק כתפוסה ע"י התובעים ו/או לחילופין; רק לאחר שהנתבע יעמיד דיור חלוף מתאים וראוי לתובעים."

7.         בתביעתם, טענו התובעים כי לא חתמו על יפוי הכח הבלתי חוזר, אולם חזרו בהם מטענה זו מאוחר יותר.

נראה כי העובדות הנדרשות לדיון דידן, אינן שנויות במחלקות בין הצדדים. על כן, אלה ויתרו על שמיעת ראיות, והסכימו כי יסכמו את טענותיהם בכתב, בהסתמך על המסמכים שיוגשו על ידם.

משנעתרתי לבקשה, נאלצתי להמתין פרק זמן ממושך עד אשר הגישה באת כח התובעים את סיכומיה לאחר שקיבלה ארכות חוזרות. גם אז, הוגשו הסיכומים כשהם חורגים במידה בלתי סבירה מן ההיקף שהותווה בהחלטתי וערוכים בצורה לא ראויה.

ב.         טענות התובעים

8.         התובעים, אשר אינם מכחישים את העובדה כי נטלו הלוואה מן הבנק וכי אינם עומדים בהתחייבותם לפרעה, מעלים כנגד הבנק טענות ביחס למשכון ולזכויותם על פי שטר המשכון - אשר לטענתם נדרשות על ידו שלא כדין.

להלן , אפרט את תמצית טענותיהם של התובעים: