פסק-דין בתיק א 101091/00
|
א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
101091-00
17.1.2007 |
|
בפני : בלהה טולקובסקי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: ברוך יצחק עו"ד מ. דר |
: 1. מנורה חברה לביטוח בע"מ 2. סהר חברה לביטוח בע"מ 3. כלל חברה לביטוח בע"מ עו"ד מ. ברנד ואח' עו"ד ב. זייגר ואח' עו"ד ע. כרמי |
| פסק-דין | |
על פי סעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975
1. ב"כ הצדדים הסמיכוני לפסוק בתובענה זו, על דרך הפשרה, מכח סעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.
2. התובע, ברוך יצחק (להלן: "התובע"), יליד 1966, נפגע בשלוש תאונות דרכים.
התאונה הראשונה, ארעה ביום 9.11.99 (להלן: "התאונה הראשונה") והחבות בגינה מוטלת על הנתבעת מס' 1.
התאונה השניה, ארעה ביום 17.5.00 (להלן: "התאונה השניה") והחבות בגינה מוטלת על הנתבעת מס' 2.
התאונה השלישית, ארעה ביום 28.7.02 (להלן: "התאונה השלישית") והחבות בגינה מוטלת על הנתבעת מס' 3.
3. פרופ' תום הלל, אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, ציין בחוות דעתו כי התובע סבל מכאבים בעמוד השדרה הצווארי ובגב התחתון, עוד עובר לתאונה הראשונה וכי "מצבו היום מתאים למצב לפני התאונות. הוא סובל מהפרעות מצד עמוד השדרה הצווארי והמותני-סקרלי על רקע ניווני, עם החמרה בהפרעות לסירוגין. אין תוספת נכות קבועה עקב התאונות הנדונות".
פרופ' הלל, הוסיף וציין כי התאונות גרמו להרעה זמנית במצבו של התובע והעריך את הנכויות הזמניות כדלקמן:
לאחר התאונה הראשונה - שלושה חודשי אי כושר מלא ולאחר מכן, 30% נכות זמנית למשך שלושה חודשים נוספים.
לאחר התאונה השניה - נכות זמנית של 30% למשך שלושה חודשים.
לאחר התאונה השלישית - נכות זמנית של 30% למשך חצי שנה.
עוד יש לציין כי התאונה השלישית הוכרה ע"י המל"ל, כתאונת עבודה.
4. נוכח קביעת המומחה בדבר העדר נכות, בגין התאונות והעדר החמרה או תרומה של התאונות, למצבו היסודי של התובע, אין מקום לפסיקת פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעתיד.
בהתחשב במהות הפגיעה, לא ראיתי הצדקה לפסיקת פיצוי בגין עזרת הזולת.
בנסיבות העניין, יש מקום לפסוק פיצוי בגין נזקים מיוחדים וכאב וסבל, בגין כל אחת מהתאונות ויצויין כי לתחשיב הנזק מטעם התובע, לא צורפו קבלות או אישורים בדבר ההוצאות הנטענות.
להלן אדון בפיצוי בגין כל תאונה, בנפרד.
5. התאונה הראשונה - אמנם התובע לא טען ולא פרט בתחשיב הנזק מטעמו את הפסדי ההשתכרות בתקופת אי הכושר. יחד עם זאת, מתלושי השכר שצורפו לתחשיב, עולה כי בעוד ששכרו הממוצע של התובע, בחודשים שקדמו לתאונה, הסתכם בסך של כ- 5,200 ש"ח ברוטו ובניכוי מס, סך של כ- 4,630 ש"ח נטו לחודש, הרי ששכרו בחודש התאונה, שארעה ביום 9.11.99, הסתכם בסך של 1,608 ש"ח ברוטו, בגין 8 ימי עבודה בלבד. משלא הוגשו תלושי שכר לתקופה שלאחר נובמבר 1999, לא הוכח כי התובע נעדר מהעבודה או כי נגרם לו הפסד שכר ביתרת תקופת אי הכושר שנקבעה על ידי המומחה.
בהתחשב בפיצוי בגין הפסד שכר לחודש נובמבר 1999, בסך של 3,600 ש"ח, המסתכם, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, בסך של 5,315 ש"ח ובפיצוי בגין כאב וסבל, ראיתי להעמיד הפיצוי בגין התאונה הראשונה, על סך של 12,500 ש"ח, נכון להיום.
6. התאונה השניה - לא הוכח הפסד כלשהו בתקופת הנכות הזמנית שנקבעה. בנסיבות אלה, ראיתי להעריך הפיצוי בגין כאב וסבל, בגין התאונה השניה, בסך של 5,000 ש"ח, נכון ליום פסק הדין.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|