פסק-דין בתיק א 100497/00

זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים.

התובעת ילידת 1968 נשואה ואם לילד, נפגע בתאונת דרכים ביום 11.2.97.

המומחה הרפואי בתחום האורטופדיה שמינה ביהמ"ש, ד"ר איתמר אבנטוב, בדק את התובעת ביום 5.6.01. בחוות דעתו מצא כי :

" בעקבות התאונה נגרמו - מבחינה אורטופדית - חבלות לע"ש הצווארי והמתני אשר לא הותירו הגבלה בתנועה."

לפיכך קבע המומחה כי לתובעת לא נותרה נכות אורטופדית.

המומחה לא התייחס לתלונות אחרות של התובעת, אך ציין כי לדעתו יש מקום שתיבדק ע"י נוירולוג, שיתייחס לאותן תלונות.

בעקבות המלצה זו מונה ע"י ביהמ"ש מומחה בתחום הנוירולוגי ד"ר רון צבי.

בפרק הדיון והמסקנות מציין המומחה כדלקמן :

" גב' יצחק היתה מעורבת בתאונת דרכים לפני כחמש שנים וחצי, תאונה אשר בה לא איבדה את הכרתה, בדיקתה הנוירולוגית סמוך לאחר התאונה היתה תקינה. מאז התאונה מתלוננת גב' יצחק על כאבי ראש, כאבי צוואר וסחרחורת, כמו כן, היא מדווחת על שינויים בהתנהגות, הפרעה בריכוז ובזיכרון כמתואר לעיל.

מעיון במסמכים הרפואיים ומשיחתי עמה עולה, כי תלונותיה החלו סמוך לאחר התאונה, הן היו עקביות, וכי לא סבלה מתלונות דומות טרם התאונה.

יצויין כי כבר בבדיקתה במיון לאחר התאונה נמצאה רגישות באזור האחורי של הראש, ושבוע לאחר התאונה היתה במצב של אי שקט, בבדיקתי את גב' יצחק התרשמתי מהפרעה קלה ביכולת הריכוז. לאור כל האמור, אני סבור כי מדובר בתסמינים פוסט-טראומטיים ואני מעריך את נכותה הנויורולוגית הקבועה ב-5%. "

המומחים הרפואיים לא זומנו לחקירה על חוות דעתם.

בתצהיר עדותה הראשית הצהירה התובעת כי התאונה אירעה בעת שנסעה מהישוב טלמון לביתה.

התובעת מתארת את סבלה מאז התאונה, אך הדברים הובאו בפני המומחים הרפואיים, שנתנו דעתם לתלונותיה, וקבעו את אחוזי הנכות המתאימים.

עפ"י האמור בתצהיר התובעת, היא עבדה לפני התאונה כמטפלת במעון בטלמון. לאחר התאונה, בסיום ימי אי הכושר ניסתה לחזור לעבודה, אך חזרה לתקופה קצרה. היא פוטרה מעבודתה כי התקשתה להיות אחראית על קבוצת ילדים, בגין הקושי הפיזי מחמת כאביה ומגבלותיה, סחרחורות, כאבי ראש ובעיות זיכרון קשות.

למרות שבמקצועה היא מטפלת התקשתה, לטענתה, למצוא עבודה חלופית עם ילדים.

היא ניסתה לשקם עצמה ע"י ביקורים אצל רופאים וטיפולי פיזיוטרפיה ולוקחת תרופות מידי יום. רעש של ילדים מפריע לה. רק בשנת 2001 מצאה עבודה חלקית בגן ילדים מספר שעות כמגשרת.

התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ואושרו לה ימי אי כושר מיום התאונה ועד 20.3.97'.

שכרה הממוצע היה 2,817 ש"ח ולפי המל"ל 2,986 ש"ח, כשהם משוערכים ליום הגשת התצהיר ל-3,771 ש"ח.