פסק-דין בתיק א' 2834/03

1.         לפני תביעה כספית, אשר הוגשה בהליך של "סדר דין מהיר", לפי פרק ט"ז 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות").

התובעת טוענת, כי ביום 23.3.1998 ערכה עבור הנתבע אירוע "בר מצווה" באולם שמחות המצוי בדימונה והמכונה: " אולמי ארגמן", וסיפקה לנתבע ולאורחים שהוזמנו על ידו, 309 מנות, לפי 21 דולר ארה"ב לכל מנה.

סכום העסקה בכללותה מגיע לסך של 22,680 ש"ח. הנתבע שילם לתובעת ע"ח האירוע סך של  16,220 ש"ח ומכאן, לשיטתה של התובעת, הותיר הנתבע יתרת חוב, בלתי משולמת, בסך של 6,460 ש"ח.

2.           אין מחלוקת שההתקשרות הראשונית לביצוע האירוע נקשרה, בתחילתם של הדברים, בין הנתבע לבין צד ג', מר שלמה חג'ג', אשר ניהל את אולמי ארגמן בעת ההתקשרות.

             לאחר ההתקשרות העביר מר חג'ג' את הבעלות באולם האירועים לתובעת והתובעת הייתה זו שבצעה את האירוע בפועל.

             ראה בעניין זה דברי הנתבע בחקירתו הנגדית בעמ' 22 לפרוטוקול משורה 16: " ...ידעתי שמר חג'ג' העביר את האולם לסולומון, כמה ימים לפני האירוע. ידעתי בערך שבוע ימים לפני האירוע. לשאלת ביהמ"ש איך זה נודע לי, אני אומר שאם אני לא טועה שלמה חג'ג' התקשר אלי . . .".

3.           לאחר שהתובעת הסכימה לוותר על חלק מדרישותיה הכספיות, נותרה על פרק טענה אחת בלבד והיא טענתו של הנתבע, כי בטרם האירוע שילם למר חג'ג' סך של 6,000 ש"ח כמקדמה על חשבון האירוע.

             מר חג'ג' טוען בתצהירו, כי הנתבע לא שילם לו מקדמה כלשהי בגין האירוע וכי ההתחשבנות עבור האירוע נערכה ישירות, בין התובעת לבין נתבע וללא כל קשר אליו.

4.           במקרה זה, משנטענה ע"י הנתבע טענה שהיא מעין " טענת פרעתי", הנטל עובר אל הנתבע להוכיח את טענת הפירעון. טענת הפירעון של הנתבע מהווה מקרה קלאסי להיפוך נטל הראיה; היינו בעניינו על הנתבע להוכיח הטענה, כי שילם למר חג'ג', סך של 6,000 ש"ח ע"ח האירוע.

             אם תתברר טענה זו כנכונה, הרי שהתוצאה היא, כי יש להורות על דחיית התובענה.

5.           לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים ובחקירות הנגדיות וביתר הטענות שהועלו על ידי הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה, לאחר שמצאתי לקבוע, כממצא עובדתי, כי טענת הנתבע (לפיה שילם למר חג'ג' סך של 6,000 ש"ח) - איננה אמת.

             יתרה מזו, גם אם אין הנטל עובר, אין כל קושי לקבוע שהתובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח באופן לכאורי, במידת ההוכחה הנדרשת בשלב זה, קיומה של עילת התביעה כנגד הנתבע. המסכת העובדתית שפרסה התובעת בפני בית המשפט די בה כדי להקים את עילת התביעה והיא נתמכת בחלקה הגדול בראיות לכאוריות להוכחת עילת התביעה.

 6.          גרסאותיו השונות של הנתבע בעניין התשלום ששילם למר חג'ג', מעלה תמיהות ושאלות.

             הגרסה הראשונה, הוצגה בכתב הגנתו של הנתבע מיום 3.7.2003, שם טען בסעיף 5.2, כי: " שילם למר חג'ג' סך של 6,000 ש"ח כמקדמה על החשבון".

             הגרסה השנייה, הוצגה בדיון שנערך ביום 15.12.2003 בפני כב' השופט שפסר, אז טען הנתבע בע"פ: "...וכן שילמתי קודם לכן סכום נוסף של 5,000 פלוס, אינני זוכר במדויק, למר חג'אג' שלא נתן לי קבלה . . .".

             הגרסה השלישית, הוצגה בחקירתו הנגדית של הנתבע, אז טען בעמ' 20 לפרוטוקול, ישיבת יום 31.5.2005: ". . .שילמתי מקדמה משהו כמו 6,000 ש"ח . . .".

             לאחר שהערתי לנתבע על דרך התנסחותו טען: " אם ביהמ"ש אומר לי שהוא לא מבין את התשובה "משהו כמו", אני אומר שמשהו כמו 6,000 ש"ח, זה 6,000 ש"ח. זה לא משהו כמו...".

             בהמשך הדברים משהתבקש הנתבע להתייחס לגרסתו השנייה שהוצגה בפני כב' השופט שפסר, אמר הנתבע: ". . . אני לא זוכר שבדיון קודם אמרתי ששילמתי מקדמה בסך 5,000 ש"ח . . .".

             בא כוח הנתבע טען בסיכומיו, כי לא ניתן לבוא אל הנתבע בטרוניה מדוע אין לו ראיה על כך " . . .ששילם סך של 6,000 ש"ח, שלמיטב ידיעתו הוא שילם . . .".