פסק דין בתביעת קטין לפיצויים בגין תאונת דרכים

לפני תביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") שהוגשה בעקבות פציעתו של התובע בתאונת דרכים, בהיותו כבן חמש שנים.

רקע והליכים

1.התובע, יליד x.x.2002, נפגע בתאונת דרכים ביום 26.5.2007, בגיל ארבע ושמונה חודשים, בעת שחצה כביש כהולך רגל ונפגע מרכב בו נהג הנתבע 1. התובע פונה באמצעות אמבולנס לחדר מיון בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, שם אובחן עם חבלת ראש, פצע בקרקפת האחורית ופצעים נוספים.

התובע אושפז בבית החולים "סורוקה" מיום 26.5.2007 עד ליום 13.6.2007, אז הופנה להמשך אשפוז בבית החולים "לוינשטיין" ברעננה. התובע אושפז בבית החולים "לוינשטיין" מיום 20.6.2007 עד ליום 22.1.2008, שם קיבל טיפול שיקומי. סך הכל היה התובע מאושפז במשך כשמונה חודשים. בעת השחרור נמצא עם קשיים קוגניטיביים, בתפקוד ברמה של פיגור קל-בינוני.

2.התביעה הוגשה תחילה לבית משפט השלום בירושלים והתבררה בפני כב' השופט ג' ארנברג, ס"נ. התביעה הופנתה נגד הנהג (נתבע 1), נגד ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (מבטחת הרכב הפוגע) ונגד קרנית - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית").

ההליך בבית משפט השלום נסוב, בין היתר, על שאלת החבות, בשל ספק שהתעורר בנוגע לתוקפו של רישיון הנהיגה של הנהג הפוגע.

לאחר שהתיק הועבר לבית המשפט המחוזי, הודיעה קרנית (ביום 13.2.2018) כי היא נוטלת על עצמה את החבות לפיצוי התובע. קרנית שלחה הודעת צד ג' נגד הנתבע 1, הנהג. יצוין כי הנהג-הנתבע 1 לא התגונן ולא הופיע לדיונים בבית המשפט.

3.במסגרת בירור התובענה בבית משפט השלום מונו שני מומחים מטעם בית המשפט, בתחום הנוירולוגיה ובתחום השיקום.

תחילה מונה פרופ' אברהם שטינברג, מומחה בתחום הנוירולוגיה (החלטה מיום 24.5.2014). פרופ' שטינברג קבע בחוות דעתו כי נכותו הכוללת של התובע היא בגובה 50% לפי סעיף 34(ה) לתקנות הביטוח הלאומי, בגין שילוב של פיגור שכלי קל ופיגור סביבתי שיקומי. פרופ' שטינברג מצא כי בגין התאונה נגרמה לתובע נכות בגובה 30% והתוספת של הנכות היא בגין ההזנחה הסביבתית (חוות דעת מיום 17.12.2014).

לשם גיבוש חוות דעתו, הפנה פרופ' שטינברג את התובע להערכה נוירופסיכולוגית אצל ד"ר יוסף נאשף. ד'"ר נאשף מצא כי תפקודו הקוגניטיבי של התובע מצביע על פיגור קל בכל תחומי התפקוד שמקורו ככל הנראה בפגיעה אורגנית המלווה בהזנחה שיקומית וסביבה דלה ומצומצמת.

תחילה דחה בית משפט השלום את בקשת התובע למנות מומחה בתחום השיקום (החלטה מיום 14.7.2016). במסגרת בקשת רשות ערעור נפסק כי יהיה מקום לאפשר לתובע לחדש את בקשתו למינוי מומחה בתחום השיקום לאחר סיום שמיעת הראיות וחקירת המומחה בתחום הנוירולוגיה.