פסק דין בערעור על החלטת וועדה פסיכיאטרית

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית (עו"ד אקריש דורית – יו"ר, ד"ר רולבין לריסה וד"ר מוטי מארק – חברים) שהתכנסה בבית החולים איתנים ביום 16.3.16 והורתה על הארכת אשפוזו של המערער לתקופה של עד חודשיים.

יצוין, כי עובר לדיון זה התקיים דיון קודם של הוועדה בהרכב אחר (עו"ד מרבך משה – יו"ר, ד"ר חבולס בתיה וד"ר בן דור אביב – חברים). דיון זה עסק בהארכת תקופת אשפוזו הכפוי של המערער מעבר ל- 14 יום לפי סעיף 10(ג)(1) לחוק לטיפול בחולי נפש. בסיכומו של אותו דיון החליטה הוועדה להאריך את אשפוזו של המערער עד שבוע ימים. בדיון האמור קבעה הוועדה, כי לא קיימת מסוכנות של המערער לעצמו וכי קיימת מסוכנות לאחרים ברמה בינונית. הוועדה קבעה, כי המערער שרוי במצב פסיכוטי פעיל בעל תובנה חלקית למצבו ושיפוטו עדיין לקוי. עוד צוין, כי הוריו של המערער מביעים תמיכה גדולה בשחרורו ומבטיחים להוות מסגרת תומכת בכל הקשור בטיפול התרופתי. הוועדה באותו הרכב סברה, כי המערער עדיין נזקק לפרק זמן קצר להמשך טיפול ומסגרת אשפוזית כדי להסיר לחלוטין את הסיכון הפיזי שעדיין נשקף ממנו לזולתו.

לעומת זאת, בדיון העוקב מיום 16.3.16, שהסתמך על סעיף 10(ג)(2) לחוק, צוינה מסוכנות עצמית ברמה גבוהה ומסוכנות לאחרים ברמה גבוהה. עוד צוין מצבו הפסיכוטי הסוער של המערער עם סכנת חיים לעצמו ואשר מעבר למצב הקטטוניפורמי מסוכן גם לאחרים. מכאן סברת הוועדה כי יש להאריך את אשפוזו לתקופה של עד חודשיים ימים.

מעיון בשני הפרוטוקולים לא עולה שחל שינוי מהותי במצבו של המערער בין הדיון שהתקיים ב-10.3 לבין הדיון העוקב שהתקיים ב-16.3. ועדה פסיכיאטרית מחוזית היא גוף מעין שיפוטי שיש לו סמכויות מרחיקות לכת לגרום לשלילת חירותו של אדם על רקע מחלתו. ועדה זו מורכבת בנוסף למשפטן העומד בראשה גם שני פסיכיאטרים, אחד משירות המדינה ואחד שאינו משירות המדינה, שחזקה עליהם שהם בוחנים באופן מעמיק את מצבו הרפואי של החולה ואת עמדתו של בית החולים, זאת לצד עמדת החולה ומשפחתו. בנסיבות אלה, כשמתקיימים שני דיונים בצמידות זמנים גבוהה עם מסקנות שונות בצורה משמעותית, הציפייה הִנה שהוועדה המאוחרת יותר תנמק בצורה ברורה את השינוי שחל בעניינו של החולה בין שניהם. אין להלום שרק משום ההרכב השונה של שתי הוועדות תתקבלנה תוצאות שונות, זאת שעה שגם ב"כ המשיבים מודה בהגינות כי לא עולה מהדיונים שחל ביניהם שינוי מהותי במצבו של המערער והנתון היחיד שעמד ביסוד הדיון הנוסף הִנו עמדתו של בית החולים שלא השתנתה כי נדרש צו אשפוז למשך חודשיים. יצוין, כי ככל שבית החולים סבר כי החלטת הוועדה הראשונה היתה שגויה ושעה שלא התקיים שינוי מהותי בנסיבות, דרך המלך היתה להגיש ערעור לגביה ולא להמתין עד לדיון בועדה העוקבת כדי לנסות ולקדם תוצאה שונה.

עניין בעייתי נוסף הוא התבטאותו של חבר הוועדה הד"ר מארק, שכבר בפתח הדיון התנגד למעשה לקיומו וטען, כי אין למערער זכות להגיע לוועדה לפני שלושה חודשים ורק לאחר שהוסבה תשומת ליבו לדיון מיום 10.3 שהאריך את האשפוז בשבוע, בלבד ציין כי "אם ככה אין ברירה". עוד ציין, במענה להערותיהם של ההורים, כי המערער צריך לקבל טיפול בבית, כי "בנכם אחד מהחולים המסוכנים שפגשתי, יש לו כרגע בוועדה מחשבות משיחיות, אין דבר יותר מסוכן מזה, אפשר להרוג במצב שלו. אם אתם רוצים לראות את בנכם בחופש תקבלו את הזריקה ארוכת הטווח". בעניין זה אציין כי על אף הכבוד הרב שמותב זה חולק לחבר הוועדה הנכבד, שהוא אדם עתיר זכויות במערכת הרפואית הפסיכיאטרית, מן הראוי שבתפקידו כחבר וועדה ישמור על ריסון בהתבטאויותיו בטרם התקיימה בדיקה ובטרם התקיים דיון. הוועדה היא גוף מעין שיפוטי ועליה להקפיד על כללי התנהגות הולמים, כולל הקפדה על הימנעות מהבעת דעה מוקדמת של חברי הועדה בטרם התקיים שלב הבדיקה ובטרם נשמעו טיעוני הצדדים. הבעת עמדה מהסוג האמור, גם אם נעשתה מתוך דאגה מקצועית ומתון כוונה חיובית, עלולה ליצור, גם אם לא במתכוון, מראית של דעה קדומה, עוד בטרם התנהל הדיון לעיצומו ובמקרים מסוימים אף להביא לפסילת ההחלטה.

בנסיבות שנוצרו, ובאין הסבר והנמקה של ממש לפער שבין שתי ההחלטות שניתנו בהפרש של שִשה ימים זו מזו למעט עמדתו העקבית של בית החולים, סבורני, כי הדרך הנכונה היא להחזיר את עניינו של המערער לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית האמורה להתכנס ב- 28.3.16, כדי שתדון מחדש בעניינו של המערער, על רקע בקשת בית החולים להאריך את אשפוזו בחודשיים. מצופה כי אותה ועדה תבחן את תוכנם של שני הדיונים ואת שתי ההחלטות ותגיע להחלטה מושכלת בעניין. אציין כי אינני מקבל את עמדת ב"כ המערער, שאותה ועדה אינה אמורה לראות את הפרוטוקול של הדיון מיום 16.3. חזקה על ועדה רפואית פסיכיאטרית שתבחן את מכלול הנתונים לפניה בצורה מקצועית ותגיע להחלטה המתאימה ואין היא יכולה להתעלם מפרוטוקולים של דיונים קודמים.

<#4#>

ניתן והודע היום י"ז אדר ב' תשע"ו, 27/03/2016 במעמד הנוכחים.