פסק דין בעניין תובענות שהוגשו לאחר הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין

 מבוא

בני זוג ולהם שלושה ילדים קטינים מחליטים להביא נישואיהם אל קצם. השניים עורכים הסכם גירושין המסדיר את כלל העניינים הכרוכים בגירושין, חותמים עליו ומביאים אותו לאישור בית משפט לענייני משפחה.

בית המשפט מקיים דיון בנוכחות השניים ובסופו מאשר את הסכם הגירושין ונותן לו תוקף של פסק דין.

בחלוף חודשים אחדים פונה האיש לבית המשפט ומגיש כנגד האישה תובענה להעברת משמורת הקטינים לידיו, ולחילופין לקביעת הסדר של משמורת משותפת; תשעה חודשים לאחר מכן מגיש כנגדה תובענה נוספת לביטול או להפחתת דמי מזונות הקטינים; שנה וחצי מאוחר יותר מגיש הוא תובענה נוספת למימוש זכויותיו כאפוטרופסם של הקטינים ובחלוף עשרה חודשים מוגשת על ידו תובענה נוספת כנגד האישה לפסיקת דמי שימוש ראויים, אשר לימים ולבקשתו נמחקה.

פסק הדין שלפנינו יעסוק, אפוא, בשאלה האם בנסיבות המקרה דנא יש מקום להתערב בהוראות הסכם הגירושין בעניין משמורתם ומזונותיהם של הקטינים ולשנותן, והאם יש ליתן הסעדים בעניין זכויות האב כאפוטרופסם של הקטינים.

ואלה העובדות הצריכות לעניין

1. הצדדים שלפניי הם בני זוג לשעבר, שנישאו זה לזו כדת משה וישראל ומנישואיהם נולדו שלושת הקטינים שבכותרת.

2. ביום 5.11.2012 נחתם בין הצדדים הסכם גירושין, המסדיר את כלל העניינים הכרוכים בגירושיהם, לרבות משמורת ילדיהם הקטינים, זמני השהות שלהם עם כל אחד מהוריהם, מזונותיהם ופירוק השיתוף הרכושי (להלן: "הסכם הגירושין").

3. הסכם הגירושין הובא לאישורו של בית משפט זה, וביום 24.12.2012 התקיים דיון בפני המותב הקודם (כב' השופטת, סגנית הנשיא, כתוארה אז, אבירה אשקלוני), ולאחר שנתקבלו הבהרות מספר, אישר בית המשפט את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין. הצדדים התגרשו זה מזו בגט פיטורין.

4. בקליפת אגוז יצוין, כי בהסכם הגירושין נקבע, בין היתר, שמשמורת הקטינים תהא לנתבעת, בלא שתיגרענה זכויות או סמכויות התובע כאפוטרופסם; כי הקטינים ישהו עם התובע פעמיים באמצע השבוע, עת באחת מהן ילונו בביתו ואילו באחרת יושבו על ידו לבית הנתבעת בשעה 20:00 ובנוסף ישהו עמו בכל סוף שבוע שני ובמחצית מחגי ישראל ומחופשותיהם ממסגרות החינוך, תוך גילוי גמישות; כי בשים לב לאילוצי העבודה של התובע, העובד במשמרות, יקבעו בין הצדדים מדי שבוע זמני השהות של הקטינים עמו בהתאם לסידור העבודה שלו; כי ישמר מרחק שאינו עולה על 40 ק"מ בין מקום המגורים של הצדדים; כי דמי המזונות החודשיים עבור שלושת הקטינים יעמדו על 5,500 ₪ הכוללים השתתפות התובע במלוא הוצאותיהם ובנוסף ישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים, בהוצאות החינוך שלהם ובעלויות החוגים והקייטנה בה יקחו חלק; כי תינתן לנתבעת זכות מגורים בבית המגורים המשותף עד הגיע הצעירה שבקטינים לגיל 18 שנה תוך מתן הזכות לתובע להתגורר ביחידת הדיור הצמודה למשך תקופה שלא תעלה על שנה ממועד אישור ההסכם, וכי כל אחד מן הצדדים יוותר בעליהן הבלעדי של הזכויות הסוציאליות והחובות אשר נצברו על ידו ועל שמו בתקופת החיים המשותפים.

5. ביום 30.06.2013 הגיש התובע תובענה (בתמ"ש 60867-06-12) ובמסגרתה עתר למסירת משמורת הקטינים לידיו, ולחילופין לקביעת משמורת משותפת; ביום 11.03.2014 הגיש התובע תובענה נוספת (בתמ"ש 21396-03-14) ובמסגרתה עתר לביטול ולחילופין להפחתת מזונות הקטינים באשר נקבעו בהסכם הגירושין; וביום 21.09.2015 הגיש תובענה נוספת (בתמ"ש 37347-09-15) ובמסגרתה עתר לקיבוע ולמימוש זכויותיו כאפוטרופוסם של הקטינים. תובענה נוספת שהגיש התובע ביום 11.07.2016 לפסיקת דמי שימוש נמחקה ביום 12.06.2017 בהסכמה.