פסק דין בעניין תביעה למזונות

עליי להכריע בתביעה למזונות שהגישה התובעת (להלן: "האם") כנגד הנתבע (להלן: "האב"), בעניין בתם הקטינה, ילידת X.X.2009, כיום בת 16 (להלן: "הקטינה").

רקע

1. הצדדים נישאו ביום 01.11.2005, מנישואיהם נולדה הקטינה. בחודש אוגוסט 2018 עברו הצדדים והקטינה להתגורר יחד בקנדה עד לחודש ספטמבר 2021, עת יחסי הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו, אז האם והקטינה טסו חזרה לישראל. האב נשאר בקנדה, עד לחודש מאי 2024, עת שב האב בישראל.

2. בחודש אוגוסט 2022 הגיש האב כנגד האם תביעה להשבת הקטינה לקנדה, לפי הוראות חוק אמנת האג (החזקת ילדים חטופים) התשנ"ה-1995. בדיון שהתקיים ביום 27.11.22 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים, לפיהן בין היתר, מקום מגורי הקטינה יהיה ישראל לצורך ניסיון השתלבות ובכפוף לטובתה, וכי תביעת האב להשבת הקטינה תימחק.

3. ביום 18.07.23 הגישה האם את התביעה דנן כנגד האב לחיובו במזונות הקטינה. בהחלטה למזונות זמניים מיום 11.02.24 נקבע כי האב ישלם לאם סך של 3,000 ₪ עבור מזונותיה הזמניים של הקטינה, ללא חיוב בהוצאות מדור, מאחר שהאם מתגוררת עם הקטינה בבית הוריה ואינה משלמת הוצאות מדור. כמו כן נקבעה חלוקה שווה בהוצאות חינוך ובהוצאות רפואה חריגות של הקטינה.

   תמצית טענות הצדדים

4. האם טוענת כי מאז פרידת הצדדים בחודש ספטמבר 2021, היא והקטינה מתגוררות בישראל, בעוד האב התגורר בקנדה, מטייל בעולם, חי חיי פאר ומנהל עסקי מסחר דיגיטליים רווחיים שמניבים לו לפחות 21,000 $ בחודש, ואף זאת מרחוק וללא מעורבותו הפיזית. לעומת זאת, האם משתכרת מעבודתה בסך של כ-14,000 ₪ נטו בחודש בלבד, נושאת לבדה בנטל הכלכלי הכבד ומתגוררת בבית הוריה אשר מסייעים לה ולקטינה, לרבות סיוע כספי.

5. מוסיפה האם וטוענת כי האב סובל מבעיות נפשיות, התמכרות לסמים ואלכוהול, ואינו מסוגל לקיים חיי משפחה תקינים או להיות דמות הורית יציבה. לטענתה, האב נמנע מלמלא את חובתו ההורית כלפי הקטינה, נפגש עמה פעמים בודדות בלבד, אינו משתתף בהוצאות גידולה ומשלם תשלומים חלקיים בלבד שאינם מכסים ולו במקצת את צרכיה.

6. האם עותרת לחייב את האב בצרכי הקטינה החודשיים בסך של כ-7,986 ₪, בשיעור של 66% מהוצאות חינוך והוצאות רפואה חריגות, וכן ב-30% מהוצאות מדור ואחזקתו לכשיהיו. עוד מבוקש להורות לו להשיב סך של 4,720 ₪ בגין חלקו הלא משולם בטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים של הקטינה, כמו גם ב-66% מעלות טיפולים עתידיים.

7. לטענת האב, מאז שחזר לישראל הוא מתגורר בבית אביו ומתקיים מהבטחת הכנסה ושכר חודשי זעום של 1,148 ₪. הוא משלם בעזרת אביו מזונות עבור הקטינה בסך 3,000 ₪ בחודש ונושא בעלויות נוספות עבורה, כולל טיפולים רפואיים, רכישת ציוד אישי ומזון.

8. טוען האב כי האם מונעת קשר רציף בינו לבין הקטינה, מסיתה אותה כנגדו ופועלת מתוך מניעים כלכליים תוך ניכור הורי. האב מעוניין באחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים, אך נענה בדרישה לבדיקת מסוכנות, בעוד שלדבריו יש לבחון דווקא את מסוגלותה ההורית של האם.

9. עוד לטענת האב, מצבו הכלכלי בכי רע – אין לו עבודה, רכב, כרטיס אשראי או מעמד בארץ, ויש לו חובות בסך של כחצי מליון ₪, שהאם שותפה להם ויש לחייבה. לעומתו, האם משתכרת בין 14,000 ל-21,000 ₪ בחודש, אך מסתירה מידע אודות מצבה הכלכלי. העסק המשותף שהיה בבעלות הצדדים דעך לאחר שהאם עזבה את קנדה ללא הסכמתו, גרמה לפירוק המשפחה ולקשיים תפקודיים של הקטינה.

10. האב טען בתחילת ההליך, כי האם מעלילה עליו טענות שווא בנוגע למצבו הנפשי, וכי בבדיקה רפואית שביצע הוא נמצא כשיר ואינו סובל ממחלה נפשית. בהמשך ההליך, טען כי מצבו הנפשי התדרדר, כולל שימוש בחומרים ממכרים כגון סמים ואלכוהול, עד כדי הגדרתו כתשוש נפש אשר זקוק לאשפוז דחוף לדבריו, וכי מצב זה פוגע בתפקודו וביכולתו לעבוד ולהתפרנס.

11. האב מדגיש כי לאורך השנים דאג לרווחת הקטינה ואף מימן הוצאות מחייה משמעותיות, כולל שליחת הכלבה מקנדה, רכישת גיטרה וטיפולים רפואיים, למרות הנתק והניכור. לדבריו, סכום המזונות שמבקשת האם מופרז ואינו תואם את יכולתו הכלכלית כיום. לפיכך הוא עותר לדחיית התביעה, לחייבו במזונות בסך שלא יעלה על 1,500 ₪, לחיוב האם בנשיאת מחצית החובות המשותפים, ולהחזרת כספים שלטענתו ניכסה לעצמה שלא כדין.

     

    דיון

12. בהתאם להלכה שנפסקה בבע"מ 919/15, חובת מזונות הקטינה מגיל שש מוטלת על שני ההורים יחד, בהתאם ליחס הכנסותיהם מכל מקור שהוא, ולזמני השהות בפועל של הקטינה עם כל אחד מהם. עוד נקבע כי יש להביא בחשבון את הצרכים ההכרחיים של הקטינה, את רמת חייה, ואת יכולת ההשתכרות של ההורים.

13. הערכת גובה המזונות נעשית על בסיס מידת המעורבות ההורית ויחס ההכנסות בין ההורים. לפיכך כגודל הפער במידת המעורבות של כל אחד מההורים בחיי הקטינה גדול יותר, כך גודל המרחק מהנוסחה שנקבעה בהלכת 919/15, שכן, מהותה של הלכת 919/15 היא מקום ששני ההורים חולקים באופן שווה בנטל גידול ילדיהם. במקרים בהם הורה אחד נושא בעיקר הנטל, או במלוא הנטל ביום יום, על בית המשפט להפעיל שיקול דעת שיפוטי, בהתאם לנסיבותיו של המקרה, ולמצוא את הפתרון הראוי והמתאים לטובת הקטינה ורווחתה.

     

    הכנסות ההורים

14. מן הראיות עולה כי האם משתכרת כ-15,600 ₪ נטו בחודש בממוצע מעבודתה. האם מתגוררת בבית הוריה ואינה משלמת הוצאות מדור, וכן מסתייעת בהם כלכלית בגידול הקטינה. אין חולק שהאם נושאת בנטל הכלכלי המרכזי של גידול הקטינה.

15. האב, מנגד, מנסה להציג מצג של חוסר יכולת כלכלת, לטענתו הכנסתו מסתכמת בקצבת הבטחת הכנסה בלבד בסך של 1,148 ₪. אולם, הוכח כי לא כך הם פני הדברים. הוכח כי האב ממשיך לנהל פעילות עסקית בתחום המסחר הדיגיטלי, לרבות הכנסות פסיביות מחנויות באיביי הרשומות על שמות אחרים, ושימוש בתוכנות שפיתח בעבר אשר עדיין פעילות.

16. על אף שבכתב ההגנה בחודש יולי 2023 טען האב כי העסק המשותף קרס (ס' 30, 52), הודה בעדותו כי נטל הלוואות לצורך תפעול העסק בסוף שנת 2023, וזאת על בסיס המחזור של העסק, מה שמעיד על פעילות עסקית מתמשכת (29.12.24, עמ' 36 ש' 27-3; עמ' 19 ש' 12-11). לצד זאת, טען כי בחודש ינואר 2024- חודש בלבד לאחר מכן, העסק קרס וחדל מלפעול כליל.

17. האב הסביר זאת בכך שניסה לאושש את העסק, אך לא הצליח בכך לטענתו. עם זאת, הסבר זה לא נתמך באסמכתאות כלשהן, והתרשמות בית המשפט היא כי מדובר בטענה מאוחרת ובלתי משכנעת, שנועדה לשרת את קו ההגנה בדבר העדר הכנסות.

18. עוד עלה מעדות האב כי הוא ממשיך לשאת בתשלומים הקשורים לתפעול עסקיו (29.12.24, עמ' 24-21). לו היה מצבו הכלכלי רעוע, וככל שעסקיו אכן אינם פעילים, לא היה ממשיך בביצוע תשלומים אלה.

19. לכך יש להוסיף את העובדה שהאב הציג גרסאות סותרות באשר למצבו הנפשי. בכתב ההגנה (ס' 13-12, 51) ובתצהירו (ס' 17-16, 55) טען כי אינו סובל מבעיות נפשיות, לפי בדיקות רפואיות שביצע וכי האם מעלילה עליו עלילות שווא בעניין זה; ואילו תוך כדי התקדמות ההליך, טען האב כי מצבו הנפשי הרעוע מונע ממנו לעבוד ולהתפרנס, וכפועל יוצא, לכלכל את הקטינה (29.12.24, עמ' 13 ש' 30; ס' 3, 4, 9, 11 לסיכומי האב).

20. גם עדותו בעניין זה הייתה מלאת סתירות. מצד אחד טען כי הוא נמצא במעקב רפואי, נוטל טיפול תרופתי, משתתף בהליך גמילה ועובר אבחון. מצד שני, הודה כי בפועל לא החל בטיפול שיקומי, אינו במעקב סדיר, לא משתתף בהליך גמילה מסמים ואלכוהול, ואף ממשיך לצרוך חומרים אלו (29.12.24, עמ' 15-14). סתירות אלו פוגעות במהימנות גרסתו.​

21. יודגש כי למרות טענת האב בדבר מצב נפשי הפוגע ביכולתו התפקודית, הוכח כי הוא עוסק ביוזמות עסקיות שונות, לרבות עיצוב ומכירת חולצות, כתיבת ספר ילדים, הביע עניין ברכישת חנות מקוונת בפלטפורמת "טיקטוק", מפעיל חנויות איביי, מסייע בקידום שיווק משחק שפיתח אביו, ועוד (29.12.24, עמ' 15, עמ' 35-32). מכל מקום, לא הוצג כל תיעוד רפואי עדכני התומך בגרסתו, ולא הוכיח ירידה תפקודית משמעותית המונעת ממנו השתכרות או מצדיקה לפטור אותו או להוריד מחובתו לזון את בתו הקטינה.

22. זאת ועוד, הוכח כי האב נהנה מהכנסות נוספות, לרבות ממעורבותו בעסקי אביו, כולל טיסות ליוון לצרכי עבודה, ואף העיד כי מספר טלפון יווני שבשימוש שלו, מופיע באתר העסקי של אביו (29.12.24, עמ' 29 ש' 10-7). בנוסף האב הודה בקבלת תמיכה כלכלית שוטפת מאביו מדי חודש בסך מוערך של 6,000 ₪ במזומן, כולל תשלום מזונות לקטינה, מימון טיסות ועוד (שם, עמ' 30 ש' 38-36; עמ' 31 ש' 34).

23. האב גם מקבל הבטחת הכנסה, כספים ממשרד הקליטה בסך 1,600 ₪ לחודש וכן נהנה מהטבות נוספות כ"תושב חוזר" (29.12.24, עמ' 37 ש' 37-29). לפיכך, שוכנעתי כי קיימות לאב הכנסות עקיפות וישירות, גם אם אינן רשומות באופן פורמלי, המאפשרות לו לשאת במזונות הקטינה.

24. אף מסמכים שצירף להוכחת יכולתו הכלכלית הם חלקיים ואינם מהימניים, כולל מחיקת שמות ופרטים במכוון, כפי שאישר בעדותו (29.12.24, עמ' 35). מדובר בהסתרת מידע כלכלי משמעותי המקשה על קביעת יכולתו האמיתית. ודוק; אין די בהצהרות בדבר הכנסות נמוכות או מצב כלכלי קשה – יש צורך בראיות קונקרטיות ומשכנעות, ונדרשת שקיפות מלאה מצד ההורים, במיוחד כאשר אחד מהם טוען להעדר הכנסה או לחוסר מסוגלות לעבוד.

25. לסיכום, התרשמתי כי חרף טענות האב כי אינו עובד, כאמור הוא עוסק בפעילות עסקית ענפה, לרבות הפעלת תוכנות שפיתח שעדיין פעילות חרף ניסיונו להסוות זאת, כמו גם ניהול חנויות באיביי, לעיתים תחת שמות בני משפחה אחרים. האב הודה בקיומם של חשבונות פייפאל רבים הרשומים אף הם על שמות שאינם שמו (29.12.24, עמ' 22 ש' 7-4; עמ' 25 ש' 8-6), כן הוכח כי הוא שותף פעיל בעסקי משפחתו ומקבל תמורה על כך. לפיכך והגם שרב הנסתר על הגלוי בעניין הכנסות האב, מצאתי כי יש לו תזרים הכנסות נכבד המאפשר לו ואף מחייב אותו לשאת במזונות הקטינה.

     

    הקשר עם הקטינה

26. אין מחלוקת כי הקשר בין האב לקטינה רעוע, ולא מתקיימים ביניהם זמני שהות מוסדרים, אם בכלל. כל צד מאשים את רעהו בסיבה לכך, אולם חרף טענות האב לניכור הורי של הקטינה כלפיו, הוא נמנע מלפעול למען ברור טענותיו, ואף לא יזם קידום של הקשר, לרבות באמצעות תיאום הורי או הדרכה הורית.

27. הראיות שהוצגו בפני, מצביעות על כך שהאב אינו מצליח לקיים מפגשים סדירים עם הקטינה. מאז חזרתו לישראל נפגש עמה פעמים ספורות בלבד, ביטל מפגשים מתוכננים, לא הציע מסגרת שהות ראויה עבורה, לא התאמץ לשיקום הקשר, ולא השתתף בהליכי תיאום הורי או הדרכה הורית, על מנת לבסס את הקשר.

28. בנסיבות בהן לא קיים קשר משמעותי בין האב לקטינה, והאב אינו נוכח באופן משמעותי בחיי היום יום של הקטינה, הרי שנטל גידול הקטינה, הן הכלכלי הן הרגשי, והן המעשי, מוטל כולו על כתפי האם. יתרה מזאת, בשל היחסים המעורערים והבלתי יציבים של האב עם הקטינה, הגורמים לה לנזק נפשי ורגשי, הנטל המוטל על האם בטיפול בקטינה הוא מוגבר שכן, היא זו שנאלצת לתמוך בה, לטפל בה, להיות בשבילה בכל שעה משעות היממה.

     

     

     

     

    צרכי הקטינה

29. תביעת מזונות היא תביעה כספית המחייבת תמיכה בראיות מתאימות לצורך הוכחתה. האם הציגה פירוט הוצאות עבור צרכיה השוטפים של הקטינה, אולם מהן עולות הוצאות רבות שלא בהכרח משקפות את צרכי הקטינה. מנגד, האב לא העמיד גרסה משלו לצרכי הקטינה והסתפק בהעלאת טענות כלליות כנגד גרסת האם באשר לגובה הסכומים הנטענים.

30. מכל מקום, הוכח כי צרכי הקטינה גבוהים מצרכי קטין ממוצע. לא בכדי, לאחר פרידת הצדדים האב הציע לשלם לאם סך של 1,000 $ עבור מזונות הקטינה: כפי שכתב לאם ביום 22.12.21: " אני אעביר לנ' כ-1000$ לחודש שאמור לכסות על כל הוצאותיה. לחשבון בנק שתספקי לו או שאעביר לאבא שלי", וכן ייאמר לזכותו כי שילם סכומים נוספים מעבר למזונות (נספחים 3-2 לתע"ר האם).

31. במקרה דנן, מאחר שהתרשמתי כי הכנסתו של האב גבוהה בהרבה יותר ממה שהצהיר, וכן בהתחשב ברמת החיים בה חיה המשפחה לפני הפרידה, כפי שהאב עצמו ביקש לשמור על אותה רמת חיים של הקטינה לאחר פרידת הצדדים (ראו הודעת האב 06.10.21: "במידה ואת בוחרת לחיו בישראל ולנ' יהיו אותם תנאי מחייה בארץ כפי שהיו לה בקנדה, נ' היא זו שתבחר היכן לחיות" (נספח 2 לתע"ר האם).

     

    הכרעה

     

32. האם העידה בפניי באופן כן, פשוט ולא מתחכם. עדותה הייתה עקבית, ממוקדת, והותירה רושם מהימן. מנגד, האב העיד באופן הפכפך, שינה גרסאות לאורך העדות, ולעיתים השיב תשובות סותרות לאותן שאלות. כאשר הוטח בו כי שינה גרסה, בחר להשיב שאינו זוכר. ממצאי חקירתו חיזקו את התחושה כי גרסתו נועדה להרחיק ממנו אחריות הורית וכלכלית, ולעיתים ניתנה תוך הסתרה מכוונת של מידע מהותי.

33. לאור מסקנותיי לעיל, בהתבסס על מכלול הראיות, עדויות הצדדים, הנתונים הכלכליים, ומכלול הנסיבות הספציפיות של משפחת ל', מצאתי כי לאב יכולת כלכלית ממשית – הן ממקורות עסקיים והן מתמיכה שוטפת – ולנוכח העובדה כי זמני שהות אינם מתקיימים בפועל, נטל המזונות רובו ככולו מוטל על האם.

34. לפיכך ומתוך שאיפה להגשים תוצאה חלוקתית צודקת בנטל הכרוך בגידול הקטינה, מצאתי להותיר על כנו את הסכום שנקבע לחיוב האב במזונותיה הזמניים בסך של 3,000 ₪ לחודש, אשר יהפכו למזונות קבועים, כרשת בטחון מתאימה לסיפוק צרכיה.

     

     

    סוף דבר

     

35. האב ימשיך לשלם לאם סך של 3,000 ₪ עבור מזונות הקטינה.

36. ככל והאם תשלם הוצאות מדור, ישתתף האב בהוצאות מדורה של הקטינה בשיעור 30% מדמי המדור שלא יעלו על סך של 6,000 ₪ בחודש, בכפוף להצגת אסמכתאות לרבות הסכם תקף וכן בצוע הפקדות למשכיר.

37. שני ההורים יישאו במשותף ובאופן שווה בהוצאות חינוך ובהוצאות רפואה חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי הציבורי. ככל ותתעורר מחלוקת בדבר נחיצות הוצאה על פי סעיף זה, יפעלו הצדדים בהתאם להמלצת הגורם החינוכי או הרפואי הרלוונטי (רופא, מחנך כיתה וכיו"ב). הוצאות אלו תהיינה בעלות ציבורית ובכפוף להצגת אסמכתאות בכתב על ההוצאה שהוצאה על ידי ההורה ששילם. מהוצאות אלה ינוכה המענק המתקבל מן המל"ל.

38. דמי המזונות ישולמו ביום הראשון לכל חודש, עבור כל חודש מראש, ויהיו צמודים למדד הידוע היום. חישובי הצמדה יערכו אחת לשלושה חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע.

39. דמי המזונות ישולמו עד הגיעה של הקטינה לגיל 18 או עד סיום לימודיה התיכוניים, לפי המאוחר (להלן: "מועד הבגירות"). ממועד הבגירות ועד לסיום שירות חובה צבאי, לאומי או התנדבותי של הקטינה, יישא האב בשליש מסכום המזונות בו נשא עד לאותו מועד.

40. פיגור בתשלום דמי המזונות יגרור תשלומי הפרשים כחוק מהיום שהיה מיועד לביצוע התשלום ועד ליום התשלום בפועל.

41. קצבאות עבור הקטינה מאת המל"ל תתווספנה לדמי המזונות השוטפים ותשולמנה לידי האם.

42. מובהר כי טענות בעניין רכוש ומחלוקות כספיות, יש להעלות ולברר במסגרת הליך מתאים.

     

     

     

     

     

     

43. בנסיבות בהן התקבלה תביעת האם למזונות הקטינה, האב יישא בהוצאותיה בסך של 14,160 ₪ אשר ישולמו לה עד לתאריך 01.06.25.

44. פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

45. משתם ההליך, התיק ייסגר.

     

     

     

     

     

     

     

    ניתן היום, כ"ה ניסן תשפ"ה, 23 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.