פסק דין בעניין תביעה כספית בין שני אחים, בקשר להעברת משק בהסכם העברה ללא תמורה

לפני תביעה כספית שעניינה נתגלע בין שני אחים: התובע-ר. מם. והנתבע- א. מם. (להלן בהתאמה –הצדדים, ר., א.) בקשר למשק מס' X במושב XXX (להלן-המשק).

רקע עובדתי רלוונטי:

1.ביום 23.7.2012, נחתם בין הורי הצדדים ה"ה ר. ומ. מם. בעלי המשק לעת ההיא (להלן-ההורים) "הסכם העברה ללא תמורה" (להלן-ההסכם) בו העבירו ההורים את זכויותיהם במשק לתובע. כך, נחתמו תצהירי העברה ללא תמורה ודבר העברת הזכויות דווח לרשויות ובכללן רשות המיסים.

2.בשל 'אי נחת' מהעברת המשק לתובע התקיימו בין הצדדים הליכים משפטיים. הצדדים הופנו להליך גישור לפני המגשר עו"ד שלומי באשי. ביום 23.1.2017 הגיעו הצדדים להסכם פשרה (להלן-הסכם הפשרה). על הסכם הפשרה חתומים ההורים, הנתבע , אח נוסף י. מם. שמו, התובע וחברה בבעלותו. הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין ביום 26.1.2017.

יצוין שבכתב התביעה התייחס התובע להסכם פשרה, לכאורה, מיום 23.1.2013 והפנה לנספח 2 וכתב שהסכם הפשרה הוא מיום 23.1.2022 (סעיף 8 לכתב התביעה). מדובר בטעות קולמוס. נספח 2 לכתב התביעה הוא הסכם הפשרה כהגדרתו לעיל ועל כן ההתייחסות לפשרה בין הצדדים תהא על פי מובנו של הסכם הפשרה כהגדרתו לעיל.

3.בשל חשיבותו של הסכם הפשרה לבירור המחלוקת יובאו להלן ההסכמות הרלוונטיות:

א.על פי הסכם הפשרה הזכויות במשק "...לרבות כל הזכויות הנובעות ממנו" יועברו לנתבע.

ב.בכפוף לקיום כל התחייבויות הצדדים על פי הסכם הפשרה הנתבע ומשפחתו יעזבו את בית המגורים במשק בו הם מתגוררים תוך 5 שנים מיום אישור ההסכם על ידי בית המשפט או בתוך שנה מיום מתן היתר לבנות על המגרש על פי המוקדם שביניהם. בתקופה זו ימנע א. "...מלבנות ו/[א]ו להרחיב ו/או להשתמש בחלקים במשק למעט בית המגורים בו מתגורר".

ג.במועד פינוי המשק הנתבע יפנה את כל המיטלטלין "...מהמקום ויותיר את המבנה במקום שהוא ריק ובאותו מצב למעט בלאי סביר. כל האחריות לחוקיותו של המבנה, הריסתו או הכשרתו, תחול על ההורים ולא. לא תהא כל אחריות לעניין זה".

וכן "במועד הפינוי יפנה א. את כל המחסנים, הסככה וכל חלק אחר במשק בו קיים ציוד כלשהו השייך לו ו/או לעסקיו...יובהר כי המבנים ו/או המחסנים בהם משתמש א. יוותרו כאשר הם באותו מצב כפי שהוא היום ורק המטלטלין הקיים בו, יפונה".