פסק דין בעניין קביעת מסגרת חינוך, אחריות הורית וזמני שהות

עניינו של פסק דין זה בעתירת אב לקבלת משמורת על שני ילדיו, כמו גם בעניין מקום המגורים והלימודים של הילדים בשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה.

רקע והליכים:

1. הצדדים נישאו בשנת 2008 והביאו לעולם שני ילדים, אשר גדלו עם הוריהם בעיר א'.

2. בחלוף כשבע שנים, חייהם המשותפים של ההורים נקלעו למשבר ובשנת 2015 אישרו הסכם גירושין בבית הדין הרבני בו נקבע, בין השאר, כי זמני שהות של האב עם הילדים יתקיימו בימים שני ורביעי מהמסגרת החינוכית ועד למחרת בבוקר, בשבתות אחת לשבועיים ובמחצית החגים והחופשות. עוד נקבע כי בעניינים משמעותיים לרבות חינוך ובריאות יקבלו ההורים החלטות משותפות. בנוסף נקבע כי האם לא תהיה רשאית להעתיק מקום מגורי הקטינים למקום המרוחק מעל 30 ק"מ מהעיר עיר א'. בנוסף נקבע כי האב ישלם למזונות שני הילדים 2,800 ₪ לחודש.

3. בסמוך למועד זה התגרשו הצדדים ופנו כל אחד לדרכו, כאשר שניהם ממשיכים להתגורר בעיר א'. האב המשיך לעבוד בעיר א' ולעבוד אף כמאמן ספורט, והאם המשיכה לעבוד בתחום עיצוב השמלות, הכירה בן זוג אחר וממנו נולדו לה שני ילדים.

4. בינואר 2020 פתח האב בהליך של יישוב סכסוך, אסר נסתיים בלא כלום ואף לא נתבקש בו סעד זה או אחר.

5. באוגוסט 2020 עברה האם להתגורר בעיר ב' עם בן זוגה החדש, עם שני ילדיהם המשותפים ועם זוג הילדים מושא הליך זה.

6. ביום 31.8.21 פנתה האם לבית הדין הרבני בבקשה לאשר רישום הילדים למסגרות החינוך בעיר ב'. בית הדין הורה לקבל תגובתו הטלפונית המיידית של האב, אשר הודיע כי מתנגד לכך. בית הדין הרבני קבע כי האם רשאית לרשום הקטינים למסגרות החינוך בעיר ב', בין השאר הואיל והסכם מאפשר מעבר בטווח 30 ק"מ, והעיר עיר ב' עונה לדרישה זו.

ביום 2.9.21 עתר האב לבית הדין בבקשה לבטל החלטה זו, בטענה כי ההסכם אמנם מאפשר את מעבר המגורים, אך לא את הרישום למסגרת החינוך בעיר ב', הואיל ובעניין זה נקבע כי הצדדים יקבלו החלטות במשותף והסמכות תהא מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. ביום 9.9.21 ניתנה החלטת בית הדין הרבני לפיה החלטתו בעינה עומדת, אם כי עניין מסגרות החינוך, על פי ההסכם, אמנם נתון לסמכות בית המשפט לענייני משפחה.