פסק דין בעניין היחס בין סעיף אריכות ימים והוראות צוואה

עניין לנו במחלוקת בין דודה ואחייניה.

בלב המחלוקת עיזבון בת משפחתם, אשר הניחה אחריה צוואה בעדים ובמסגרתה הורתה על חלוקת רכושה, באשר יוותר לאחר פטירתה, בין שלושתם בחלקים שווים.

למרבה הצער, עם לכתה של בת המשפחה לעולמה נולדה מחלוקת בין יורשיה, הנסובה סביב דינם של כספים אשר הוחזקו בחשבון בנק שהיה משותף לדודה ולמנוחה - האם מהווים חלק מן העיזבון אם לאו.

בכך יעסוק, אפוא, פסק דין זה שלפנינו.

רקע כללי

1. המנוחה .... ז"ל (להלן: "המנוחה"), הלכה לבית עולמה ביום 19.05.2014.

2. התובעים הם אחייניה של המנוחה, ילדיו של אחיה מר ..., והנתבעת היא אחותה.

3. ביום 21.08.2014 ניתן צו לקיום צוואת המנוחה אשר נערכה בפני עדים ביום 31.07.2013. בצוואתה הורתה המנוחה, כי רכושה יונחל לשלושת הצדדים להליך זה בחלקים שווים. בצוואה נכתב, כי רכוש המנוחה אותו מבקשת היא להנחיל לזוכים על פיה הוא דירה השוכנת ב.... שבעיר .... וכספים המוחזקים בחשבון המנוהל בבנק לאומי סניף ... ומספרו ..... (ראו סעיף 1א'-ב' לצוואה).

4. אין חולק, כי ביום 27.04.2014 משכה המנוחה סך של כ-239,000 ₪ מחשבון הבנק שבבעלותה, אשר היה רשום על שמה בלבד. בו ביום, נפתח באותו סניף בנק חשבון נוסף על שמן של המנוחה ושל הנתבעת, אליו הועבר הסך של 239,000 ₪ אשר נמשך, כאמור, מחשבונה הפרטי של המנוחה. יוער, כי במועד פתיחת החשבון חתמו המנוחה  והתובעת על מסמכי התקשרות עם הבנק ובהם סעיף "אריכות ימים".

5. הצדדים חלוקים בעניין הבעלות בכספים הללו.