פסק דין במזונות אישה ואיזון משאבים

1.         בפני שתי תביעות שהגישה התובעת כנגד הנתבע.

האחת;  תמ"ש 15219-11-09 הינה תביעה לפסיקת מזונותיה, והשניה; תמ"ש 15068-11-09 הינה תביעה למתן סעד הצהרתי לזכויותיה ברכוש המשותף וכן לנקיטת סעדים על פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") ולפירוק שיתוף.

פסיקותיי תינתנה בנפרד לגבי כל תביעה ותביעה כפי סדרן.

            רקע עובדתי כללי

2.         בני הזוג נישאו זה לזו כדמו"י ביום 30.05.1994 (לפי תעודת הנישואין שצורפה לסיכומי התובעת). אלו נישואין שניים עבור שני בני הזוג, ולכל אחד מהם ילדים בגירים מנישואיו הקודמים.

מנישואין אלו לא נולדו לבני הזוג ילדים.

3.         בני הזוג התגוררו כל חייהם המשותפים בדירה ברח' ... אשר נרכשה בסמוך לנישואיהם (להלן: "דירת המגורים המשותפת"). זכויות הבעלות בדירה רשומות על שם שניהם. אופן מימון רכישת הדירה שנוי במחלוקת ועל כך יורחב בהמשך במסגרת התביעה הרכושית.

4.         נישואיי הצדדים לא עלו יפה והשלום לא שרר במעונם.

המשבר הראשון בחיי הנישואין נתגלע בשנת 2007. בעקבותיו הגישה התובעת ביום 05.11.2007 לפתחו של בית משפט זה שתי תביעות: הראשונה למזונות אישה (תמ"ש 9420/07) והשניה לפירוק שיתוף ושמירת זכויות (תמ"ש 9421/07).

ביום 28.09.2008 נסגרו תיקים אלו לאור הודעת הצדדים כי המחלוקות ביניהם נפתרו מחוץ לכותלי בית המשפט ופניהם לשלום בית.

5.         במהלך חודש נובמבר 2011  הגישה התובעת בשנית את תביעותיה שבכותרת.

6.         הרקע לסכסוך פורט היטב בכתבי הטענות, בתצהירי העדות הראשית ובסיכומי הצדדים. בקליפת אגוז, יצויין כי מצד התובעת נטען לאלימות מילולית ורוחנית קשה שבשיאה אלימות כלכלית כלפיה מצד הנתבע אשר אילצוה לעזוב את דירת המגורים המשותפת. ומצד הנתבע נטען כי במשך שנות נישואיהם התובעת לא קיימה חובותיה כאשת איש ומררה את חייו ושלטה בהם. אין חולק כי כיום הצדדים פרודים זה מזו, והמשבר ביחסיהם אינו בר תיקון.

7.         הנתבע הגיש בבית הדין הרבני האזורי בחיפה תביעת גירושין כנגד התובעת. בישיבה שהתקיימה ביום 24.01.2011 החליט בית הדין הנכבד לאחר ששמע את טענות הצדדים ונוכח לדעת כי הם פרודים כשנה ומחצה ואינם חפצים זה בזה כי עליהם להתגרש במועד הראשון שיקבע על ידו. על אף החלטת בית הדין הנכבד, טרם סודר הגט ביניהם והם עודם נשואים זל"ז.

8.         במהלך שנות הנישואין רבץ עול פרנסת הבית על הנתבע. התובעת אינה עובדת משנת 2000 לערך, וזאת בשל פעולה רפואית בעטיה נבצר ממנה להשתלב בעבודה כלשהי. 

9.         יתר העובדות שעולות מכתבי הטענות, מתצהירי בעלי הדין ומחקירתם בפני בית-המשפט, תפורטנה בהמשך, ככל שיידרש, בהתאם לתובענה הרלבנטית.

א.        תביעת המזונות

10.        התובעת עתרה בכתב התביעה לחיוב הנתבע במזונותיה בסכום כולל של 4800 ש"ח  לפי הפירוט כדלקמן: כלכלה מזון וצרכי הגיינה בסך של 1,500 ש"ח, ביגוד והנעלה בסך של 1,000 ש"ח הוצאות רפואיות בסך של 800 ש"ח, הוצאות שונות וחד פעמיות בסך של 500 ש"ח מספרה וקוסמטיקה בסך של 500 ש"ח ונסיעות בסך של 500 ש"ח. בנוסף, עתרה לחיוב הנתבע בהחזר דמי המשכנתא הרובצים על הדירה המשותפת, ולאחר מכירתה ופירוק השיתוף בה, חיובו במדור והוצאותיו בסך של 2,500 ש"ח לחודש (סעיף 32 לכתב התביעה וסעיף 51 לתצהיר עדותה הראשית).

11.        ביום 09.06.2010 נפסקו עבור התובעת מזונות זמניים בסך של 1000 ש"ח לחודש, ובנוסף חוייב הנתבע להמשיך ולשאת בתשלום החודשי של החזר הלוואת המשכנתא הרובצת על דירת המגורים המשותפת ובהוצאות אחזקת הבית לרבות תשלומי ארנונה, מים,חשמל וגז.

פלוגתאות הצדדים