פסק דין בדרך של פשרה בתיק א 57353/05

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
57353-05
7.6.2007
בפני :
רחמים כהן

- נגד -
:
1. גוזמן סמיון (ת.ז. 306260464)
2. גוזמן גלינה (ת.ז. 306260413)

:
וורלדוויד ריזורטס בע"מ (ח.פ. 512529108)
פסק דין בדרך של פשרה

(על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984)

התובעים הגישו נגד הנתבעת ביום 22.11.05, כתב תביעה על סך 35,790 ש"ח.

ביום 30.01.07, הסכימו הצדדים, שבית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, על סמך החומר המצוי בתיק ועל סמך טענות הצדדים. הצדדים ביקשו, שבית המשפט ינמק את פסק הדין במספר משפטים וויתרו על זכות הערעור.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים, ובמסמכים שהוגשו ולאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם, הגעתי למסקנה שיש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את מלוא סכום התביעה.

התובעים, הגיעו למשרדי הנתבעת בעטיו של מצג כוזב שהוצג בפניהם על ידי הנתבעת, כי זכו במגוון מתנות ועליהם להגיע למשרדי הנתבעת לשם קבלתן. בפועל, הם הוזמנו כדי לחשוף אותם למסע שיווק אגרסיבי, כמתואר על ידם, ולהביא אותם לרכישת יחידת נופש בחו"ל, אותה לא מימשו מעולם. הנתבעת ניצלה את אי ידיעת השפה של התובעים, דוברי רוסית, והחתימה אותם על חוזים אשר לא הבינו את תוכנם. יתרה מכך, היא לא ציינה בפניהם, כי קמה להם זכות לבטל את העסקה תוך 14 ימים, ללא קנס. על ידי כך יצרה הנתבעת, באמצעות נציגיה, מצג שווא, הנושא בחובו עול כלכלי ופעלה בניגוד לרוח חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן - חוק הגנת הצרכן) ולחובת תום הלב.

לאור החומר המצוי בתיק נראה, כי העדר גמירות דעת ולחץ אשר שיבש לכאורה את שיקול דעתם של התובעים בעת החתימה, הוביל לכך שניסו למזער את נזקיהם באמצעות המשך ההתקשרות. יצוין, כי מדובר בשיטה שכיחה ורווחת וישנם פסקי דין רבים מספור העוסקים בתביעות מסוג זה. מטרת החברות המשווקות יחידות נופש היא, למשוך אליהן קהל יעד כדי שאלה ירכשו את יחידות הנופש - הודעה בדבר זכייה במתנה, מהווה אחת השיטות לכך.

טענת הנתבעת, כי אינה בעלת יחידות הנופש ואינה מי שמוכרת את היחידות, אלא פועלת כמשווקת מטעם בעל אתר הנופש, נדחית. כבר נפסק בעניין זה בת.א 2125/03 פרופ' משה שוורץ נ' וורלדוויד ריזורטס בע"מ (טרם פורסם), "כשחברה ישראלית מקבלת על עצמה תפקיד של נציגות מורשית לחברה בחו"ל, עליה לברר בצורה קפדנית ויסודית כי כל ההבטחות ו/או ההתחייבויות שנותנת בשם החברה בחו"ל, יש להן כיסוי ויתקיימו. הלקוח הישראלי, שחותם על ההסכם שמוצג לו ע"י הנציג המורשה, סומך כי הנציג המורשה מבטיח לו הבטחות ו/או מציג לו מצגים לאחר שבדק אותם בצורה יסודית ולאשורם, ורואה למעשה את הנציג כצד השני להסכם. בכך יש משום הצדקה משפטית ועניינית לקשור הנתבעת להסכם, ולא לראותה כנציגה ו/או כמורשית מטעם המוכרת בלבד".

מעשי הנתבעת נגועים לכאורה בחוסר תום לב, בהתאם לסעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן - חוק החוזים), שכן הנתבעת הפרה את חובת הגילוי. היה עליה לגלות לתובעים, כי יש באפשרותם לבטל את העסקה, אם אינם מעוניינים בה תוך 14 ימים מיום הרכישה ולא לדרוש, כי אלה ישאו בקנס בשווי של כ- 10,000 ש"ח. "כאשר על-פי הנסיבות יש לצפות שמלבד הדברים והתיאורים שנאמרו היה מקום לומר דברים שמבחינת העסקה יש להם חשיבות - כי אז יתכן והשתיקה ואי-גילוי כל הפרטים מעוותת את התמונה בכללותה והעלמת אותם פרטים על-ידי שתיקה יוצרת מצג-שווא" (ד"נ 7/81 פנידר חב' להשקעות פיתוח ובניין נ' קסטרו, פ"ד לז(4) 696). "התנהגות בתום-לב בעת משא-ומתן לצורך כריתת חוזה משמעה התנהגות ביושר ובהגינות. היינו חובה שלא להטעות את צד האחר על-ידי אי ­גלוי מידע חשוב לשיקוליו" (ע"א 838/75 חיים ספקטור נ' יוסף צרפתי, פד"י לב(1) 231, 241).

חובת הגילוי היא תולדה של האמון המתחייב בין צדדים, כאשר לעיתים יכול אי הגילוי אף לעלות כדי הטעיה במובן סעיף 15 לחוק החוזים הקובע, כי "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לעניין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".בענייננו, הטעתה לכאורה הנתבעת את התובעים וניצלה את בורותם המשפטית, את חוסר ניסיונם ואת תמימותם.

הנתבעת לא ערכה טופס גילוי נאות בהתאם לחוק הגנת הצרכן, שכן זה שהוצג, חסר פרטיים מלאים ומדויקים בדבר בעל הזכויות בדירת הנופש, המועד בשנה בו נתונות לתובעים זכויות השימוש ביחידת הנופש, משך תקופת הזכות ליחידת הנופש, עבירותה של הזכות, תנאי עבירותה וכיו"ב.

לאור כל האמור, אני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 35,790 ש"ח, וכן אגרת בית המשפט בסך 623 ש"ח. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום 22/11/05 ועד לתשלום בפועל. לאור ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, אין צו לתשלום הוצאות נוספות או שכ"ט עו"ד.

ניתן היום כ"א בסיון, תשס"ז (7 ביוני 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

רחמים כהן, שופט

קלדנית: ג.ד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>