פסק דין בבקשה לסילוק התביעה על הסף

1.         להלן החלטתי בבקשת המשיבים לסילוק התביעה על הסף.

2.         במסגרת ההליך העיקרי עתר המבקש לביטול פסק דין שניתן ביום 12.1.06, לפיו הוא חוייב לשלם למשיבים סך של 25,000 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ עליו (להלן: "פסק הדין"). פסק הדין ניתן בהעדר התייצבות המבקש לדיון שנקבע בתביעה וכן בנימוק כי המבקש לא הגיש תצהירי עדות ראשית במועד.

3.         להלן השתלשלות ההליכים הרלוונטיים להכרעה במחלוקת שבין הצדדים, ואשר אין חולק לגביהם:

א.         המשיבים הגישו נגד המבקש תביעה לבית משפט השלום בחיפה ב-ת.א. 7270/05 לפיה הם עתרו למתן סעד כספי נגדו וכן למתן צו קבוע אשר ימנע ממנו להתקרב לדירתם, ליצור עימם כל קשר ועוד (להלן: "התביעה"). ביום 12.1.06 התקיים דיון בתביעה וב"כ המבקש לא התייצב לדיון. לבקשת המשיבים, ואשר ויתרו על מתן צו מניעה קבוע, נתן בית המשפט פסק דין בתביעה, הוא פסק הדין נשוא החלטה דנן.

ב.         ביום 30.1.06 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין וביום 27.3.06 ניתנה החלטת בית המשפט (להלן: "ההחלטה הראשונה") כדלקמן:

" לאחר ששקלתי האם להיעתר לבקשה, הגעתי למסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה וזאת בכפוף לתשלום הוצאות. לאור האמור, בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 1,500 ש"ח, פסק הדין מיום 12.1.06 מבוטל".

יצויין כי בהחלטה הראשונה בית המשפט לא קצב מועד לתשלום ההוצאות שנקבעו בה כתנאי לביטול פסק הדין.

ג.          המשיבים הגישו לבית המשפט בקשה "לחדש את תוקפו של פסק הדין" בנימוק כי המבקש לא שילם את ההוצאות שנקבעו בהחלטה הראשונה. בעקבות הבקשה הנ''ל  נתן בית המשפט החלטת מיום 23.5.06 (להלן: "ההחלטה השנייה"), בזו הלשון:

" במידה וההוצאות שנקבעו בהחלטה מיום 27.3.06... לא תשולמנה בתוך 20 יום יעמוד פסק הדין שניתן בעינו ללא צורך בהחלטה נוספת.

ב"כ המבקשים (הם המשיבים בתביעה דנן - ר.ח.) ימציא אישור מסירה של החלטה זו לתיק בית המשפט כתנאי למימוש פסק הדין שניתן".

ד.         ביום 18.6.06 התייצב ב"כ המבקש במשרדו של ב"כ המשיבים ומסר המחאה על סך של 1,500 ש"ח לכיסוי ההוצאות כפי שנקבעו בהחלטה הראשונה. ביום 22.6.06 פנה ב''כ המשיבים לב''כ המבקש בכתב והודיע לו כי תשלום ההוצאות בוצע באיחור, ומשכך פסק הדין עומד על כנו.

ה.         ביום 10.4.07 הגיש המבקש בקשה נוספת לביטול פסק הדין, אולם בקשתו נדחתה בהחלטה מיום 5.6.07.

ו.          ביום 29.5.07 הגיש המבקש בקשה נוספת, שלישית במספר, לביטול פסק הדין, אולם בית המשפט שוב דחה את הבקשה בהחלטה מיום 4.6.07 והוסיף באומרו כי תרופתו של המבקש היא בהגשת ערעור.

ז.          ביום 10.6.07 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור על ההחלטה בבקשה השלישית לביטול פסק הדין (להלן: "הערעור"), ובמצורף אליו הוא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ולפטור מהפקדת ערובה. בית משפט לערעור דחה את הבקשה לפטור מהפקדת ערובה ומשזו לא הופקדה, הערעור נדחה בהחלטה מיום 7.10.07.

ח.         ביום 9.6.09 הגיש המבקש במסגרת התביעה בקשה נוספת, רביעית במספר, לביטול פסק הדין ולעיכוב ביצוע הליכי ההוצל"פ . בהחלטה מיום 15.9.09 דחה בית המשפט בקשה זו והותיר את פסק הדין על כנו.

ט.         ביום 2.3.10 שב המבקש והגיש בקשה נוספת, חמישית במספר, לביטול פסק הדין . מסיבה לא ברורה לא ניתנה החלטה בבקשה זו לגופא.

4.         משלא נשאו כל מאמציו של המבקש לעיל פרי, הוא הגיש תביעתו בהליך זה לביטול פסק הדין וזאת בטענה כי פסק הדין הושג במרמה.

5.         לטענת המשיבים בתמצית, פסק הדין יוצר מעשה בית דין החוסם את דרכו של המבקש לשוב ולהתדיין ביחס לטענות  אשר נדחו במסגרתו, טענות שהמבקש שב ומעלה אותן בהליך העיקרי בתיק זה. עסקינן בפסק דין חלוט מזה למעלה מ-4 שנים ועל המבקש לפעול על פיו תחת להמשיך ולהטריד את המשיבים בבקשות והליכים חוזרים ונשנים לביטולו.

בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט רשאי להורות על ביטול פסק דין אשר הושג במרמה בתנאי וקיים משקל ממשי של הראיות המבססות את טענת המרמה, באם טענת המרמה עשויה להביא לתוצאה שונה מזו שנקבעה בהתדיינות הראשונה וכן באם הוצגה ראיה שלא ניתן היה בשקדנות סבירה להשיגה במהלך ההתדיינות הראשונה.