פסק דין 59/10

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי זרוע היבשה שניתן בתיק ז"י (תעבורה) 138/10 (אל"ם ארז פורת- נשיא) בתאריך 13/10/2010. הערעור (קולת העונש) התקבל.

פ ס ק - ד י ן

המשיב, סגן יצחק נקב, הורשע בפני בית-הדין הצבאי לתעבורה מחוז שיפוט זרוע היבשה, בעברה של נהיגה במהירות העולה על המותר בניגוד לתקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961. החריגה מהמהירות המותרת אשר יוחסה למשיב הייתה של 46 קמ"ש. בית-הדין קמא הטיל על המשיב בגין עברה זו, בה הודה, קנס בסך 500 ש"ח, חודש של פסילת רישיונות נהיגה לריצוי בפועל וארבעה חודשי פסילת רישיונות נהיגה על תנאי.

בית-הדין קמא ציין במסגרת גזר דינו, כי מדובר בעברה שבוצעה כשנה לפני הגשת כתב האישום, כי עברו התעבורתי של המשיב נקי לחלוטין, וכי הוא שירת באופן תורם ופורה. בית-הדין קמא הדגיש, כי רישיונו של המשיב לא נפסל כלל מאז המקרה ולפיכך, מסקנתו הינה, כי אין נשקפת מדרך נהיגתו של המשיב סכנה כלשהי לעוברי הדרך.

התביעה הצבאית לא השלימה עם קולת העונש ועתרה להחמרתו על ידי הארכת תקופת פסילת רישיונות הנהיגה לריצוי בפועל. התביעה הצבאית הדגישה, במסגרת ערעורה, את החריגה המשמעותית של המהירות שבה נהג המשיב לעומת המהירות המותרת בדרך שבה נהג. התביעה הדגישה, כי יש להניח, ששינוי המהירות הזמני אשר נקבע על ידי התמרור, התחייב מסיכון שנוצר בתנאי הדרך וכי לעובדה שהמשיב לא שת ליבו לשינוי זה, אין משמעות של ממש.

הסנגורית המלומדת עתרה לדחיית הערעור. היא הפנתה אל מספר שיקולים, המצדיקים, לטעמה, הליכה לקראת המשיב ובהם, הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העברה ועד להגשת כתב האישום, העובדה שהמשיב שוחרר משירות לפני עשרה חודשים, הוא לומד ומחפש עבודה. כן צוינה העובדה, שהעונש שהוטל איננו סמלי בלבד, אלא כי יש לו משמעות רבה ביחס להתנהלות חייו של המשיב.

הסנגורית אף הדגישה את טענת המשיב, שהוא לא היה ער לשינוי שחל במהירות המותרת באותו כביש, למרות שנהג מידי יום במקום, שכן, לא היו סימנים כלשהם, אשר הצביעו על הצורך בהפחתת מגבלת המהירות.

אכן, החריגה של המהירות שבה נהג המשיב במקרה זה, מהמהירות המותרת באותה דרך הייתה משמעותית מאוד. יקשה לקבל את טענת ההגנה, שלפיה, היעדר מודעות של המשיב למהירות המותרת מהווה טעם ממשי להפחתה בענישה. עם זאת, יש ממש בטענות האחרות של הסנגורית בכל הנוגע לתקופה הארוכה שחלפה מאז ביצוע העברה ותרומתו הרבה של המשיב בשירות הצבאי, לעובדת שחרורו ולעובדה שהוא מצוי בשלב בחייו, שבו הוא לומד ותר אחרי עבודה.

אכן, ערעור התביעה בדין יסודו. עם זאת, בהתחשב במכלול השיקולים לקולא אשר נמנו לעיל ובכלל, שלפיו אין בית-דין זה ממצה את העונש עת מתקבל ערעור התביעה, מצאתי לנכון להחמיר את עונש פסילת הרישיונות במידה מתונה ולהעמידו על 45 ימים. אין שינוי ביתר רכיבי הענישה.

ניתנה והודעה היום, ‏‏‏‏‏‏י"ח בכסלו התשע"א, 25 בנובמבר 2010, בפומבי ובמעמד הצדדים.

אבי לוי,אל"ם שופט בית הדין הצבאי ל ע ר ע ו ר י ם

חתימת המגיה: _________________ העתק  נאמן למקור סגן ניר גולני תאריך: ______________________ ק'  בית הדין

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: