פסק דין 56/10

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי מטכ"ל שניתן בתיק מטכ"ל (תעבורה) 195/10 (רס"ן חגי ברנר – שופט) בתאריך 4/10/2010. ערעור ההגנה (חומרת העונש) התקבל.

פ ס ק – ד י ן

המערער, רס"ם דודו טרוזמן, הורשע על סמך הודאתו לפני בית-הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ"ל בגין עברה של אי מתן זכות קדימה בניגוד לתקנה 64(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. 

בית-הדין קמא הטיל עליו פסילת רישיון נהיגה צבאי ואזרחי בפועל למשך 45 ימים; פסילת רנצ"א על תנאי של חודשיים למשך שלוש שנים וקנס בסך 500 ש"ח.

עונש זה הוטל לאחר שלפני בית-הדין קמא הוצג הסדר טיעון, שבמסגרתו התבקש להטיל על המערער פסילת רישיונות למשך 30 ימים אשר תסויג, כך שלא תחול על רכב נוסעים מסוים, פסילה מותנית וקנס כספי.

שופט בית-הדין קמא הנכבד מצא לסטות מההסדר בשני היבטים (משך תקופת הפסילה לריצוי בפועל וסיוגה) מהטעם שההסדר "איננו מבטא כיאות את חומרת העבֵרה ותוצאותיה". צוין במסגרת גזר הדין גם, כי האמור בעבֵרה לפי סעיף 38(2) לפקודה המחייבת פסילת מינימום לתקופה של 3 חודשים.

על סטיית בית-הדין קמא מהסדר הטיעון הוגש ערעור מטעם ההגנה. נטען, כי לא היה מקום לסטות מההסדר לנוכח הלכתו של בית המשפט העליון בכגון דא (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (1) 577 (2002)); נטען גם, כי טעמים שונים לקולא חייבו קבלת הסדר הטיעון: השיהוי המשמעותי בהגשת כתב האישום; אופיו הטוב של המערער; שירותו התורם משך שנים ארוכות בצה"ל; עברו התעבורתי הנקי; העובדה שרישיונו הצבאי הותלה למשך חודש בגין פרשה זו והעובדה שרכבו הצמוד ורישיונו הצבאי הוחרמו כאקט פיקודי ביחידתו. צוין, כי נסיבות אישיות מיוחדות (לימודיו של המערער במכללה והיותו אב לשלושה קטינים) הצדיקו סיוג פסילת רישיונות הנהיגה.

טרם הדיון בערעור, באו הצדדים בדברים והגיעו לכלל הסכמה. הסכמה זו הוצגה לפניי. במסגרת ההסכמה הוצע, כי אקל בעונשו של המערער, כך שחלף עונש פסילת הרישיונות בפועל שהוטל עליו בערכאה קמא, יוטל על המערער עונש של פסילת רישיון צבאי ואזרחי בפועל למשך 30 ימים, בלא שיערך שינוי ביתר רכיבי הענישה. הצדדים ביקשו שהדיון בערעור ייערך שלא בנוכחותם.

ייאמר מיד, בעונש, אשר הוטל על ידי הערכאה הראשונה אין חומרה מיוחדת. בסטייה מהעונש המזערי הקבוע בחוק לצד העבֵרה בה הורשע המערער נעשתה הקלה ממשית עם המערער, כזו המתחשבת בשיהוי הרב בהגשת כתב-האישום ובנסיבות האישיות. לא היה מקום לסייג הפסילה, כך שלא תחול על רכבו האישי של המערער. סיוג שכזה היה מרוקן כליל את עונש הפסילה המוטל. עם זאת, לנוכח העובדה שהעונש שהוטל סטה סטייה ממשית מהסדר טיעון אשר הוצג לפני בית-הדין ובהתחשב בכך שגם לאישורי הובא הסדר טיעון, לא מצאתי לנכון לשוב ולסטות מהסכמת הצדדים. ערעור ההגנה מתקבל. עונשו של המערער יוקל, אפוא, כך שיהא עליו לרצות 30 ימי פסילת רישיונות נהיגה בפועל ולא 45 ימים, כפי שקבעה הערכאה קמא. בנסיבות העניין יסויג העונש, כפי שהוסכם על ידי הצדדים לפניי. אין שינוי ביתר רכיבי הענישה.

ניתן והודע היום, כ"א בטבת התשע"א, 28 בדצמבר 2010‏, בלשכה ויובא לידיעת הצדדים על ידי מזכירות בית הדין.

אבי לוי,    אל"ם שופט בית  הדי ן הצבאי ל  ע  ר  ע    ו  ר  י   ם

חתימת המגיה: _________________ העתק נאמן למקור  סגן ניר גולני תאריך: ______________________ ק'  בית  הדין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: