פסק דין 52/13

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי המרכז שניתן בתיק מרכז (תעבורה) 444/13 (רס"ן שחר גרינברג – שופט) ביום 8.12.2013. הערעור (חומרת העונש) התקבל.

פ ס ק - ד י ן

1. המערער משיג על מידת העונש שנגזרה לו, אחר שהורשע על-פי הודאתו בבית הדין הצבאי לתעבורה בעבירה שעניינה נהיגה במהירות העולה על המותר, לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

   מכתב האישום שבו הורשע המערער עולה כי ביום 26.8.2013 נתפס כשהוא נוהג בכביש 1 במהירות של 126 קמ"ש בקטע דרך שבו המהירות המרבית שהותרה על פי תמרור הייתה 80 קמ"ש.

2. בית הדין קמא שקל מחד גיסא את עברו התעבורתי הנקי של המערער, את חרטתו ונסיבותיו המשפחתיות בהיותו חייל בודד המשרת בתנאי "יחידה סגורה", שירות תורם הזוכה להערכה. מאידך גיסא, ניתנה הדעת למסוכנות הטמונה בנהיגה במהירות כה גבוהה. בית הדין מצא לגזור למערער חודשיים פסילת רישיונות נהיגה צבאי ואזרחי לריצוי בפועל לצד פסילה מותנית, מאסר מותנה המתייחס לחריגת מהירות העולה ב-40 קמ"ש על המהירות המותרת ו-300 ₪ קנס. בית הדין לא ניכה את תקופת ההתליה המנהלית של הרישיון הצבאי בת 30 יום, ממשך הפסילה שהטיל.

3. המערער משיג על חומרת העונש: להשקפתו ראוי לקצר את משך פסילת הרישיונות שהוטלה, על רקע תרומתו המשמעותית בשירות הצבאי. כן עתר לנכות את תקופת ההתליה שהוטלה על רישיונו הצבאי של המערער, ממשכה של הפסילה שהוטלה.

4. אחר שמיעת טיעוני המערער ובעקבות הערותיי בדבר העדר עילה להתערבות ערכאת הערעור בעונש הפסילה בפועל במקרה זה, באו הצדדים לכלל הסכמה באשר לגורלו של הערעור. לפי הסכמה זו תנוכה תקופת ההתליה המנהלית של הרישיון הצבאי בת 30 ימים, ממשכה של פסילת הרישיונות, ובשים לב למצבו המשפחתי, והיותו מכלכל עצמו, יבוטל רכיב הקנס שנגזר.

5. מצאתי לכבד הסכמה זו שיש בה מתן ביטוי לחומרת הנהיגה במהירות כה גבוהה, מעשה המסכן את המערער והנוסעים עימו, כמו גם את יתרת המשתמשים בדרך. לעניין זה יש לציין כי למערער ותק נהיגה קצר ביותר עד ביצוע העבירה. מאידך גיסא, טמונה בהסכמת הצדדים התחשבות בנסיבות הקולא שנמנו, ומתן ביטוי לפרקטיקה המקובלת, לפיה תקופת התליית הרישיונות מופחתת ממשכה של פסילת הרישיונות.

6. ערעור ההגנה מתקבל אפוא: מעונש פסילת הרישיונות שנגזר למערער תנוכה תקופת התליה מנהלית בת 30 יום לגבי רישיונו הצבאי. רכיב הקנס שהוטל מבוטל בזאת. יתרת רכיבי הענישה שנגזרו בערכאה קמא יעמדו בעינם.