פסק דין 21/02

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוט דרום בתיק דר2/2000/2/ (אל"ם ניר אבירם - שופט) שניתן ביום 27/1/2002. הערעור (חומרת העונש) התקבל בחלקו.

פ ס ק - ד י ן

אינני סבור שיש מקום להתערב בגזר דינו של בית דין קמא, כבוד השופט נשיא בית הדין הצבאי, אל"ם ניר אבירם. הכרעת הדין מנומקת היטב, כתובה במשנה סדורה, הדבר דבור על אופניו. כך גם גזר הדין, שגם הוא מנומק היטב, ובו שקל בית הדין את כל הנסיבות, לרבות הנסיבות האישיות.

עניין לנו בעבירה שבוצעה על פי תלונה שהוגשה במאי 1998 וההליך המשפטי, על כל גלגוליו, הסתיים בינואר 2002, תקופה זו היא לכל הדעות אינה מתאימה להליכים המשפטיים המתקיימים בבתי הדין הצבאיים לתעבורה והיא חורגת מכל גבול אפשרי. אפילו אביא בחשבון שיקולי כי למערער היה חלק איזשהו בעיכוב ההליך, הרי בין כך ובין כך התקופה הארוכה הזו היא בלתי נסבלת לגבי הליך משפטי תעבורתי, שלא הצריך חקירה ודרישה כמו שאנו זקוקים בהם בתאונת דרכים.

מדובר בעבירה של חציית קו רצוף תוך עקיפה אסורה של כלי רכב, עבירה זו לא חייבה, לבד מטענות משפטיות שנטענו בעניין זה, תקופה כה ארוכה של דיונים, אולם גם בכך התחשב בית הדין קמא.

בפני הובאו נסיבות, שפורטו גם בבית הדין, במיוחד עניין של מחלת בת, שעברה ניתוח לב פתוח והרכב הוא חיוני להורי הילדה, אשר שניהם משרתים בצבא קבע. שקלתי עניין זה וגם אם אני סבור כי אין כל הצדקה להתערב בעונש שהטיל בית הדין קמא, נראה לי להותיר בידי המערער את רשיונו הצבאי, באופן שהפסילה בפועל לא תחול על הרשיון הצבאי. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

ניתן והודע היום, כ"ז אדר התשס"ב, 11/3/02, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

 אל"ם עזרא קמא - שופט