פסק דין 1386-05-13 י. ח נ' שני

התביעה, טענות הצדדים וראיותיהם

1. לפניי תביעה בעילה של פרסום לשון הרע מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), שעניינה תלונת שווא שהגיש הנתבע, למשטרה נגד התובע, בגין ביצוע מעשים מגונים בפומבי.

    

2. התובע, יליד 1932, נעדר עבר פלילי, טוען כי בינו לבין הנתבע, שכנו, התנהל סכסוך במועדים הרלבנטים לתביעה (סכסוך שטרם הסתיים עד ימים אלו), נוכח הקמת גדר ע"י הנתבע המפרידה בין שני המגרשים תוך שהיא פולשת לשטחו של התובע, וללא היתר בניה. משלא הצליחו הצדדים לפתור את המחלוקת ביניהם, פנה התובע לועדה המקומית לתכנון ובניה ולמחלקה לפיקוח על הבניה, ובעקבות תלונתו חויב הנתבע בהריסת הגדר ואף הוגש נגדו כתב אישום בגין הבניה הלא חוקית (תיק התלוי ועומד נכון להיום בבית משפט לעניינים מקומיים בחדרה).

   עוד טוען התובע, כי הנתבע ומשפחתו גרמו בזמנים הרלבנטיים לתביעה לרעש בשעות הלילה, באופן שאילץ את התובע להגיש תלונות רבות למשטרה.

    

   לטענת התובע, לאור הסכסוך שביניהם ובמטרה לפגוע בו, הגיש הנתבע ביום 10.7.12 תלונת סרק במשטרה נגדו, בה טען כי התובע נצפה כשהוא מאונן בחלון ביתו, כשהוא מתבונן בבנותיו הקטינות של הנתבע, המתרחצות בבריכה שבחצר הנתבע.

    

3. לטענת התובע, בעקבות התלונה הגיעה משטרה לביתו עם צו חיפוש ובהליך משפיל ומבזה לקחו את המחשב, את הטלפון הנייד והוא אף נחקר תחת אזהרה במשטרה.

   ביום 20.1.13 נסגר התיק נגד התובע בגין העדר אשמה פלילית.

    

   התובע טוען כי למשך חודשים ארוכים מהגשת התלונה, הפכו חייו לסיוט, הוא הסתגר בביתו מחמת הבושה ובשל מצבו הנפשי נזקק לראשונה בחייו לייעוץ וטיפול פסיכיאטרי.