פסק דין 1290/14

 פסק דין 

השופט א' שהם:

1.        לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 12.1.2014, בת"פ 48367-11-11, שניתן על-ידי כב' השופט מ' גלעד.

           יצוין, כי מלכתחילה הוגש ערעור גם על הכרעת דינו של בית משפט קמא, מיום 15.9.2013, אך לאחר שמיעת הערותינו הודיע המערער, באמצעות בא כוחו עו"ד באסל פלאח, כי הוא חוזר בו מהערעור על ההרשעה וממקד את טיעוניו בנושא חומרת העונש שנגזר עליו.

2.        המערער הורשע על-ידי בית משפט קמא, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות אלה: עבירות בנשק, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה לחוק העונשין; וחלף העבירה שעניינה סחיטה בכוח, לפי סעיף 427(א) סיפא שיוחסה למערער בכתב האישום, ושממנה הוא זוכה, הורשע המערער בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

3.        בעקבות הרשעתו בדין, נגזרו על המערער העונשים הבאים: 21 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו  מיום 10.11.2011 ועד יום 28.12.2011; 18 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור במשך שנתיים, כל עבירת אלימות מסוג פשע או עבירות בנשק; 10 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור, במשך שנתיים, כל עבירת אלימות מסוג עוון, או עבירות של חבלה במזיד ברכב ואיומים.

           ביום 24.2.2014, הורה השופט י' עמית לעכב את ביצוע עונש המאסר שהושת על המערער, עד להכרעה בערעורו.

עובדות כתב האישום שהוגש נגד המערער

4.        בכתב האישום מסופר כי בתו של המערער, ליליאן ג'בארין (להלן: ליליאן) ומחמוד אגבאריה (להלן: מחמוד) ניהלו קשר רומנטי, למורת רוחו של המערער. מחמוד הוא בנו של תאופיק אגבאריה (להלן: תאופיק), אשר נרצח לאחר התרחשות האירועים המתוארים בכתב האישום מושא הערעור, וכפי שהובהר לנו לא הוגש כתב אישום נגד מאן דהוא, בגין ביצוע הרצח. ביום 25.8.2011 או בסמוך לכך, נמלטו מחמוד וליליאן יחדיו לשטחי הרשות הפלשתינאית, אך בהמשך היום, ולאחר התערבות משפחת תאופיק, חזרו השניים לעיר מגוריהם – אום אל פחם. נטען בכתב האישום, כי בעקבות הבריחה המתוארת, גברה המתיחות בין המערער לבין תאופיק. בתאריך 29.8.2011, בין השעות 09:00-08:00, יצא תאופיק בנסיעה מביתו, ברכב מסוג פולו, למקום עבודתו. משהגיע המערער בסמוך לסניף קופת חולים "מכבי" באום אל פחם, חסם המערער, אשר נסע בטרקטורון, את נתיב נסיעתו של תאופיק, והורה לו לעצור ולצאת מהרכב. בכתב האישום צוין, כי באותה עת נשא המערער על גופו אקדח המסוגל להרוג אדם. תאופיק ירד מהרכב, והמערער כיוון את האקדח לעברו, תוך שהוא מורה לו להביא "מכובדים" שיפתרו את "הבעיה" בעניין ליליאן ומחמוד. מיד לאחר מכן, ירה המערער מספר יריות מאקדחו לעבר רכבו של תאופיק, כאשר 5 כדורים "לפחות" פגעו ברכב וגרמו לו לנזק, וזאת "על מנת לאיים על תאופיק ולהניעו לעשות כמבוקשו". עוד נטען בכתב האישום, כי בעקבות האירוע המתואר, פנה תאופיק למכובדים מהיישוב, וביקשם להיפגש עם המערער.