פסיקת שכר טרחת מנהל עזבון

1.         בקשה לפסיקת שכר טרחת מנהל עזבון, עזבון המנוחה י.א.ז. ז"ל (להלן: "המנוחה").

2.         בבקשה עותר מנהל העזבון גם לפסיקת שכר נפרד עבור הגשת הבקשה לקיום צוואת המנוחה.

3.         בבקשה עותר מנהל העזבון לפסיקת שכ"ט בגובה 3% משווי העזבון בתוספת מע"מ עבור ניהול העזבון ולפסיקת שכר של 1% משווי העזבון בתוספת מע"מ עבור הגשת הבקשה לצו קיום צוואה.

            בישיבת 11.7.06 צמצם ב"כ מנהל העזבון את דרישת מרשו לכדי 2% משווי העזבון בתוספת מע"מ עבור ניהול העזבון והותיר את דרישתו לפסיקת שכ"ט עבור הגשת הבקשה לצו קיום צוואה על כנה - עמ' 8 לפרוט' ש' 16 - הגם שדרש, כי בכל תחשיב שהוא השכר הכולל שיפסק לו יעמוד על 3.5% משווי העזבון.

שכ"ט עבור הגשת הבקשה לקיום צוואה

4.         א.         אין מחלוקת שאת הבקשה לקיום צוואה הגיש מנהל העזבון במעמדו

כמנהל עזבון מיועד בצוואה. ר' לענין זה הבקשה עצמה, שהוגשה לרשם לעניני ירושה במחוז חיפה והצפון, ביום 3.7.00. הבקשה לא הוגשה, כטענת ב"כ המשיבים, על ידי מנהל העזבון כבא כוחם של מי מהיורשים.

ב.         משכך, יש לראות את מנהל העזבון כ'מעונין בדבר', כמי שפעל בשם העזבון ולקידום עניניו של העזבון, בהגשת הבקשה, מה גם שסופו שהוא מונה כמנהל זמני לעזבון וכמנהל קבוע לעזבון.

            * ת.ע. (ת"א) 6480/01, בש"א 11568/03, עו"ד פנחס כהן, מנהל עזבון נ' האפוט' הכללי (לא פורסם); שוחט, גולדברג, פלומין, דיני ירושה ועזבון , מהדורה שישית, 180).

5.         א.         הגשת בקשה לצו קיום צוואה לא נמנית על הפעולות המוטלות על מנהל,                       עזבון. ר' סעיף 82 לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הירושה"),

ותקנה 45 ג(א) לתקנות הירושה; תשנ"ח-1998 (להלן: "תקנות הירושה") המשלימה ומלמדת, כי במסגרת שכ"ט שנפסק למנהל העזבון אין לכלול שכר בעד הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום.

ב.         משכך, יש לפסוק את שכרו של מנהל העזבון בגין הגשת הבקשה בנפרד, משל היתה פעולה מקצועית חיצונית שנעשתה עבור העזבון (תקנה 45 ג(ג) לתקנות הירושה - וזאת מקום ופעולתו זו נדרשה בתפקידו ככזה - כמובהר לעיל.

            * פרשת עו"ד פנחס כהן, שם; שוחט, גולדברג, פלומין, שם.

6.         א.         גובה השכר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. מנהל העזבון מכוון

לתעריף המינימלי של לשכת עוה"ד,  1.5% משווי העזבון בתוספת מע"מ, ומסכים לפסיקת שכר נמוך ממנו - 1% משווי העזבון בתוספת מע"מ.

ב.         בית המשפט אינו כפוף לתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין, שהינו בגדר המלצה בלבד (ראו סעיף 81 לחוק לשכת עוה"ד, תשכ"א - 1961 וכלל ג' לכללי לשכת עוה"ד (התעריף המינימלי המומלץ) התש"ס - 2000). תקנה 512(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 מאפשרת לבית המשפט לסטות מכללי התעריף המינימלי כלפי מטה ומשהפך תעריף זה למומלץ, אין גם צורך ב טעמים מיוחדים לשם כך.

            * פרשת עו"ד פנחס כהן, שם; שוחט, גולדברג, פלומין,שם. ר' גם תקנה 258 ב(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, המתירה לביהמ"ש לעניני משפחה לסטות מהוראות שבפרקים אחריים בתקנות סדר הדין האזרחי והוראות תקנה 512 בתוכן.

ג.          שווי העזבון לא אמור להיות פרמטר, ומכל מקום פרמטר בעל משקל, בקביעת השכר שכן הפעולות הכרוכות בהגשת בקשה לצו ירושה/צו קיום צוואה זהות לכל עזבון יהא שוויו אשר יהא. הפרמטר היחידי שאמור לשמש לקביעת שכר הטרחה בגין הגשת בקשה שכזו הוא היקף העבודה שהושקעה בהגשת הבקשה. היקף העבודה לא מושפע כהוא זה מהיקף העזבון.

            קביעת שכר טרחה עבור שירות זה, כתעריף מינימלי בתעריף הלשכה, על בסיס אחוזים משווי העזבון, אינה במקומה. להבדיל מניהול עזבון שהינו פעולה מתמשכת החובקת בתוכה אחריות כבדה -  שגם לגביה גובה השכר אינו נקבע על פי הפרמטר של שווי העזבון כפרמטר יחיד ובלעדי - הגשת בקשה לצווי ירושה /  קיום הינה פעולה פשוטה, שגרתית, טכנית ומן הראוי ששכה"ט בענינה יקבע על דרך של תשלום קבוע ללא כל תלות בשוויו של העזבון.