פסיקת שכר טרחה למנהל עזבון

מה שכר הטרחה המגיע למבקש אשר ניהל עיזבון שערכו בין תשעים למאה מיליון ₪?

א.           רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.            ביום 11.2.12 נפטר המנוח ובמסגרת צוואתו שקוימה  ביום 3.6.12 (להלן: "הצוואה") הוא ציווה את רוב עזבונו לשלוש בנותיו, שהן המשיבות בהליך זה  והורה כי המבקש ימונה למנהל עיזבונו.

2.            העיזבון כולל רכוש רב לרבות כמה נכסי נדל"ן בישראל ואולם רוב העיזבון מורכב מכספים וניירות ערך שמופקדים בחו"ל וכן מזכויות בנכסים בחו"ל. בצוואה, המנוח העניק מנות בין היתר  לאלמנתו, לנכדיו (באמצעות המשיבות), לאחותו, לאחיו ולשני מוסדות.

3.            המבקש טוען כי העיזבון שווה מעל תשעים ושבעה מיליון ₪ ואילו המשיבות טוענות כי ערכו כתשעים מיליון ₪.

4.            המבקש הגיש דו"ח מפורט ביותר המשתרע על פני 435 סעיפים ומאות נספחים, ובו תיאר את פעולותיו הרבות בניהול העיזבון.

5.            המבקש טוען כי נדרש ממנו מאמץ מיוחד בניהול העיזבון והוא עותר לשכר טרחה בשיעור של 4% משווי העיזבון בתוספת מע"מ.

6.            לדברי המבקש, מדובר בעיזבון מורכב ביותר. לטענתו, היתה מוטלת עליו אחריות כבידה עקב היקף העיזבון והוא נידרש ל – 3,000 שעות עבודה שכללו: "כמאה פגישות, אלפי מיילים, אלפי שיחות טלפונית, מאות מכתבים ועשרות בקשות, תגובות ותשובות שהוגשו לבית המשפט, ביקורים במשרדי ממשלה ובנכסי העיזבון, טיפול בנכסים ובמכירתם, מגעים עם הנהנים השונים, ביצוע תשלומים, חלוקת העיזבון  ועוד" (סעיף 22 לבקשה).  לדבריו, עקב סכסוך משפחתי שפרץ בין המשיבות, הוא נדרש לפעילות ענפה ואינטנסיבית והוא עסק מידי יום ביומו, משך למעלה משנתיים, יחד עם בנו העובד במשרדו, בניהול העיזבון.

7.            המבקש אף טוען כי המשיבות הטילו עליו רפש, איימו עליו, חירפו וגידפו אותו והוא היה צריך לגשר ולפשר ביניהן. לטענתו, למרות שחלק נכבד מכספי העיזבון היה בחו"ל, הוא עסק בפיקוח וניהול של כספים אלו וכן היה בקשר עם עורכי דין בחו"ל שטיפלו בנכסי המנוח בחו"ל ואף הגיש בקשות לבית המשפט בנושא השקעות הכספים בחו"ל.