פסילת רישיון נהיגה בפועל לחייל שנרדם בעת נהיגה וסטה מהכביש

המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה במצב השולל ממנו את השליטה ברכב בניגוד לתקנה 26 (4) לתקנות התעבורה. בקצירת האומר המשיב נרדם תוך כדי נהיגה וכתוצאה מכך סטה הרכב לימין, פגע במעקה בטיחות ובעקבות זאת התעורר. התוצאה היא גרימת נזק לרכב הצבאי שבו הוא נהג בסכום של כ- 5700 ש"ח. בית הדין קמא, ראה בנסיבות העניין, נוכח חומרת העבירה, אולם גם בשל עברו הנקי של המשיב והפסילה המנהלית של הרישיון הצבאי, להטיל על המשיב קנס ופיצוי נמוכים ופסילת רנצ"א על תנאי לארבעה חודשים.

התצ"ר סבור שהעונש הוא קל  ויש לשנותו על ידי הוספת רכיב עונש של פסילה בפועל.

העבירה שבה הורשע המשיב נמנית עם העבירות שבתוספת השנייה לפקודת התעבורה והיא מחייבת פסילה בפועל של מינימום שלושה חודשים. אכן, בתי המשפט הביעו את עמדתם שכשנקבע עונש מינימום בחוק, הרי יש למצותו בדרך כלל וכדי שלא למצות אותו, יש ליתן נימוקים טובים ולפרשם בפסק הדין. אף אני הבעתי את עמדתי בהזדמנויות שונות כי עונש המינימום  אינו צריך להיות עונש מרבי, אלא עונש המוצא שממנו והילך יש לקבוע את העונש ההולם. ישנם מקרים שבית המשפט לא יטיל את עונש המינימום שקבוע בחוק, אולם אלו צריכים להיות מקרים חריגים ויוצאים מן הכלל. כך גם נקבע בפסק הדין ב-ע"פ (ירושלים) 30523/06 מדינת ישראל נגד נשפיץ, הגם שהדברים שם נאמרו לעניין נהיגה בשכרות. בין כך ובין כך, עונש המינימום צריך להיות מנחה בדרך כלל.

שמעתי את טיעוניו של הסנגור לעניין המילים הטובות והחמות שאמרו מפקדיו של המשיב בעניינו ואת עברו התעבורתי הנקי, אין ספק שזהו נימוק מיוחד שצריך להביא אותו בחשבון, אולם זהו אך, נתון אחד ואין להתעלם מנסיבות העבירה ומחומרתה. בדרך כלל, כשאדם "נרדם על ההגה", אין אנו יודעים מה תהיה התוצאה, והיא עלולה להיות הרת אסון. במקרה הזה הסתיים האירוע לשמחתנו בנזק לרכוש ואפילו המשיב לא נפגע. אולם, הדברים כאמור היו יכולים להיות אחרת. לעניין זה יש מחיר והירדמות היא אחת מסממני ההתרשלות, אפילו הדברים אינם תלויים בנוהג עצמו. משחש נוהג הרכב בסימנים כאלה, אל לו להמשיך בנהיגה, זוהי מצוות הזהירות המוטלת עליו.

בנסיבות העניין ולאחר ששקלתי קולא וחומרה נראה לי לקבל את הערעור ובנסיבות העניין להוסיף לעונש שהשית בית הדין קמא גם פסילה בפועל של 45 יום, מתוך הפסילה כאמור תנוכה הפסילה המנהלית לגבי הרישיון הצבאי. הרישיון יופקד ביום 07/10/2007, אולם יהיה רשאי להפקידו קודם לכן ואז הפסילה תיחשב מיום הפקדת הרישיון.

ניתן והודע היום, ‏י"ג אלול תשס"ז, 27 אוגוסט 2007, בפומבי ובמעמד הצדדים.

__________________                                                                                            עזרא קמא,             אל"ם

שופט  בית   הדין  הצבאי

ל    ע    ר    ע   ו    ר   י   ם

חתימת המגיה: _________________                 העתק נאמן למקור
                                                                                        רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                  ק' בית הדין