פסילת הקלטת גישור שנוהל על ידי אפוטרופוס לדין בתיק עזבון

בקליפת אגוז: האם להתיר או לאסור הגשת ראיה בדמות הקלטת שיחת גישור שערך האפוט' לדין בין בני משפחה וכיצד נכון לאזן בין הערכים המתנגשים (חקר האמת, הגנה על פרטיות האפוט' לדין, הגנה על הליכי פישור וגישור, תם לב והגינות דיונית).

א.         הצגת העניין שבמחלוקת:

אפוטרופוס לדין שמונה עבור אשה בהליך אפוטרופסות, מבקש לגשר בין בני משפחתה ובמסגרת הפגישה מבקש כי לא יוקלט. למרות בקשתו זו בוחרת המשיבה 3 להקליטו.

כשלוש שנים לאחר ההקלטה, נפטרת האשה וילדיה חלוקים בעניין תוקף צוואתה האחרונה, כאשר המשיבות טוענות שהמבקש מעורב בעריכתה ואילו הוא טוען כי אמו ערכה הצוואה בעצמה. במסגרת בירור מחלוקת זו מצרפות המשיבות כראיה את אותה הקלטה באמצעותה עותרות להוכיח שהמבקש היה מעורב בעריכת הצוואה ובכך להביא לפסילתה ו/או פסילתו מלרשת והמבקש מתנגד לכך – כיצד ינהג בית המשפט? 

ב.         רקע רלבנטי וטענות הצדדים בתמצית :

1. המבקש והמשיבות הינם אחים וכולם ילדיה של המנוחה ו.ג. שפרטיה בכותרת (להלן : "המנוחה").

2. המנוחה נלקחה לבית עולמה ביום 3/5/2020 והותירה אחריה 4 ילדים (בגירים) החלוקים בעניין אופן הנחלת עזבונה.

3. ביום 13.7.20, ניתן צו ירושה אחר המנוחה ובהמשך הגיש המבקש בקשה לביטול צו הירושה בטענה כי קיימת צוואה עליה חתמה המנוחה ביום 7.6.17. המשיבות התנגדו לבקשה כאמור, והעלו שלל טענות לשלילת תוקפה של הצוואה.

4. הצדדים מוכרים לי כאמור מהליך קשור קודם (תיק א"פ 21110-07-17), במסגרתו עתרו המשיבות כאן, ליתן צו למינוי אפוטרופוס על כל ענייניה של אמן, שהייתה אז בחיים. בגדרו של אותו הליך מינה בית המשפט אפוטרופוס לדין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, עו"ד אברהם פרץ (להלן: "האפוט' לדין"), אשר חיווה דעתו שהמנוחה אינה זקוקה למינוי אפוטרופוס ואף ניסה והצליח להשכין שלום בין ילדיה של המנוחה. בגדרו של הליך ההידברות בין הצדדים, נערכה פגישה ביום 3/12/2017 אשר הוקלטה בסתר על ידי המשיבה 3. הפגישה הובילה בסופו של יום לחתימה על הסכם פשרה שאושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין ביום 1.1.18, בו פורטו הסכמות הצדדים ביחס להמשך הטיפול במנוחה (להלן: "ההסכם").