פסגות זכרון ואח' נ' לתכנון ולבניה -השומרון

פסק דין

זוהי תביעה כספית בסך 951,380 ₪ שמהותה עתירה לקבלת החזר סכומים אשר שילמו התובעות לנתבעת בגין אגרות עבור היתרי בניה, ואשר בניגוד להבטחה שלטונית שנתנה להן לטענתן הנתבעת, לא קוזזו מסכומי אגרה ששולמו מאוחר יותר עבור קבלת היתרים חדשים לבניה באותם מקרקעין לאחר שייעוד המקרקעין שונה.

הרקע העובדתי

בשנים 1996-1997 שילמו התובעות אגרות בסך 1,072,043 ₪ עבור היתרי בניה בשטח "שמורת זכרון" (להלן: "המקרקעין"), שהעניקה להן הנתבעת (להלן גם: "הוועדה") על פי תוכנית ש/מק/22יא. הנתבעת החזירה לתובעות סך של 138,425 ₪ שנגבו בטעות, בשל חישוב שטחים שגוי.

בעת הוצאת היתרי הבניה ותשלום האגרות יועד השטח למלונאות. התובעות בנו חלק מהמבנים שתוכננו באותו ייעוד. לטענתן, אגרת הבניה עבור החלק שבנו הינה בסך 120,663 ₪.

ביום 31.8.05 נכנסה לתוקף תוכנית ש/22יט, אשר שינתה את ייעוד הקרקע למגורים.

לטענת התובעות, הובטח להן לקבל החזר של האגרות ששילמו. התובעות מפנות למכתב (ת/4) שנוסחו כדלקמן:

תאריך: 25.5.06

אל: ריבי הנדלר

מאת: חוה ארליך

הנדון: ש/22/יט – וגנר ז"י

לבקשתך, התייעצתי עם דני נחליאלי לגבי האגרות.

אין להחזיר אגרות.

ניתן יהיה עם הגשת הבקשות לקזז (מ"ר מול מ"ר) את האגרות שנגבו בייעוד מלונאות מול ייעוד מגורים החדש.

בכבוד רב,

חוה ארליך

מהנדסת הועדה

ביום 11.4.07 התקשרו התובעות עם אנגל ג'נרל דיבלופרס בע"מ (להלן: "חברת אנגל") למכירת חלק מזכויותיהן במקרקעין.

חברת אנגל וגורמים אחרים קיבלו מהנתבעת היתרים לבניה במקרקעין. במקרקעין בוצעה בניה בהתאם לייעוד החדש.

לטענת התובעות, הן היו זכאיות לקיזוז אגרות ההיתרים ששילמו מהאגרות שנדרשו עבור מתן ההיתרים החדשים (להלן: "קיזוז אגרות"), וזאת בהסתמך על הבטחה שנתנה להם הוועדה. אלא שהבטחה זו הופרה, ולא ניתן להן קיזוז.