פס"ד שעניינו פיצוי לתאומות סיאמיות על "חיים בעוולה"

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב -יפו
49805-08-15
16.2.2025
בפני השופטת:
אירית קלמן ברום

- נגד -
התובעות:
1. פלונית
2. פלונית

עו"ד שי פויירינג ועו"ד טניה יארובצקי
הנתבעת:
מדינת ישראל
עו"ד הילה שקיב ועו"ד יוסי נוילנדר
פסק דין
 

 

ביום 18.6.1998 נולדו במרכז הרפואי ע"ש שיבא התובעות ח' ו-ש', תאומות סיאמיות כשאברי המעי מחוברים. מיד לאחר הלידה בוצע ניתוח להפרדתן.

במוקד הדיון ניצבת השאלה האם הרופאים בבית החולים חשדו בטרם הלידה שהתובעות מחוברות ולא שיתפו את הוריהן בחשדם, או שהופתעו ממצאים אלה.

תביעת התובעות היא לפיצויים בגין "חיים בעוולה", לטענתן הרופאים אשר טיפלו באימן לא מסרו להוריהן את כל המידע שהיה ברשותם ובכך מנעו מהם את האפשרות לבצע הפסקת היריון. התביעה הינה בהתאם להוראות המעבר שנקבעו בע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית (28.5.2012) (להלן: "הלכת המר").

פתח דבר

  1. ביום 26.8.2015 הוגשה תביעת התובעות דנן, קטינות במועד הגשת התביעה, בטענה שחייהן חיי נכות וסבל.

  2. לטענת התובעות, רופאי הנתבעת (להלן גם: "שיבא") לא שיתפו את הוריהן בממצאים החריגים אשר נגלו להם במהלך מעקב ההיריון ולא אפשרו להם לקבל החלטה מושכלת באשר להמשך ההיריון. התובעות נולדו כשהן מחוברות במעיים וכן סובלות ממומים נוספים (היעדר מעי גס, פי טבעת סגור, מעי קצר, בעיות מבניות במערכת השתן, הכליות והרבייה), נדרשו לעבור ניתוחים, ונותרו עם נזקים גופניים ונפשיים קשים.

  3. מנגד, הנתבעת טוענת כי רופאיה הופתעו מהעובדה שהתגלתה בלידה כי התובעות נולדו כתאומות סיאמיות, כאשר רופאי שיבא לא חשדו שהחיבור בין התאומות הינו מעבר לחבלי הטבור.

    הליכים קודמים – תביעת ההורים

  4. לתביעה זו קדמו הליכים קודמים. ההורים הגישו תביעה נפרדת בעילות של פגיעה באוטונומיה ופגיעה בפרטיות (בשל פרסום המקרה), תביעתם נדחתה תחילה בבית משפט השלום, למעט פגיעה מינורית בפרטיות (ת"א (י-ם) 6755-03 פלונית ואח' נ' ד"ר קיבלביץ ואח' (4.4.2011), צורף כנספח 1 לכתב התביעה). ערעור ההורים בבית המשפט המחוזי אשר התמקד בטענת הפגיעה באוטונומיה על ידי שיבא ואי קבלת פיצוי בגין הפגיעה בפרטיות – התקבל – ונפסקו להורים פיצויים בגובה 200,000 ₪ (ע"א 13897-06-11 פלונית ואח' נ' פרופ' אחירון ואח' (4.1.2012), צורף כנספח 2 לכתב התביעה) תוך שנקבע כי הרופאים אשר טיפלו במערערת חשדו כי מדובר בתאומות סיאמיות. בתוך כך בית המשפט לא הגיע למסקנה כי מסירת המידע למערערים היתה משנה את מהלך הדברים ומונעת את לידת התאומות.

    הבקשה לסילוק על הסף ובקשת רשות הערעור

  5. בקשה לסילוק התביעה על הסף נדחתה ביום 15.1.2017 (בהחלטת המותב הקודם אשר דן בתיק זה). בבקשה נטען כי כל הסוגיות נשוא תביעה זו נטענו, נידונו והוכרעו במסגרת תביעת ההורים ובפרט עילת "היעדר הסכמה מדעת" ללידת התאומות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>