פס"ד שעניינו בתביעת מזונות, זמני שהות שווים, אך בין ההורים פערי הכנסה משמעותיים

השמות בפסק הדין בדויים.

הצדדים והרקע לתביעות נשוא פסה"ד:

1. הצדדים, בני זוג לשעבר, יהודים, נשאו זל"ז כדמו"י ביום 17.12.2009, והם הורים לשני קטינים משותפים: אלקנה יליד xx.xx.2012 ואייל יליד xx.xx.2014.

    

2. מועד הקרע בין הצדדים נקבע ביום 06.09.2016. עד היום הסכסוך בין הצדדים הוא בעצימות גבוהה והמחלוקות הרכושיות עודן מתבררות.

    

3. בהחלטתי מיום 08.03.2017 שניתנה בעת שהצדדים התגוררו תחת קורת-גג אחת והם חלקו חלוקת זמן הורי שווה בבית, נפסק כי על האב לשלם, עבור מזונות זמניים ומדור הקטינים, סך 2,700 ₪ וסך השווה לשיעור 70% מהוצאות הבריאות החריגות והוצאות החינוך החריגות. עוד נקבע שם כי לאחר הפרדת מגורים יעמוד התשלום השוטף עבור מזונות הקטינים והוצאות מדורם על סך 3,400 ₪, ויתווסף לו סכום השווה לשיעור 40% משכר הדירה עבור הדירה שתשמש את התובעת והקטינים.

    

4. הצדדים המשיכו להתגורר תחת קורת-גג אחת עד ליום 14.09.2017, מועד בו התובעת העתיקה מגוריה לבית הוריה בעתלית.

    

5. ביום 17.10.2018 ניתן תוקף של פסק דין שנותן להסכמת הצדדים. ההסכמה חלקה את זמני השהות בין ההורים באופן שווה: בשבוע אחד, אצל הורה אחד, בימים ראשון, שלישי וחמישי ובשבוע שלאחר מכן, אצל אותו הורה, בימים ראשון שלישי ובסוף שבוע. בהתאמה, בשאר הימים ישהו הקטינים אצל ההורה האחר. עוד הוסכם כי תביעת האֵם להעתקת מקום מגורים נמחקה (תלה"מ 24489-05-15) וההורים התחייבו לשמור על הסטטוס קוו בעניין מקום מגורי ההורים וחינוך הקטינים.