פס"ד שעניינו ביטול רשות במקרקעין בכפוף לביצוע חיוב מדור של שרעי

 צד ג':

מ.ש.   באמצעות ב"כ עוה"ד ל. ערפאת

על הפרק:

האם יש להיענות לעתירת התובע ולהורות לנתבעת לפנות ולסלק ידה מהדירה בה היא גרה בכפר *** בשל הפסקת רשות השימוש שניתנה לה על ידי חמה או שמא יש להתנות הפסקת רשות השימוש בתנאים הנוגעים לסכסוך גירושין בין הנתבעת לבין בעלה? ובנוסף, האם יש לחייב הנתבעת בתשלום דמי שימוש ומאיזו תקופה והאם יש להיענות לבקשתה לעכב כל חיוב כאמור או להשיתו על צד ג' שהוא בן זוגה?

הצדדים, טענותיה וההליכים:

1. התובע הוא אביו של צד ג' וחמה של הנתבעת (להלן "החם").

2. הנתבעת נשואה לצד ג' מאז שנת 2001 ונולדו לה ולצד ג' שני ילדים משותפים (להלן תכונה הנתבעת – "הכלה" וצד ג' "הבן" או "האיש").

3. התובע הגיש כתב תביעה לסילוק יד וחיוב בדמי שימוש ראויים כנגד הכלה בטעון כי הוא העניק לבנו ולכלה רשות שימוש לרגל נישואיהם, אך הדירה בה הם גרים היא בבעלותו הבלעדית מאז ומעולם ונבנתה 10 שנים לפני הנישואין (ולכל המאוחר בשנת 1994). לפני כשנתיים התלוננה הכלה כנגד האיש במשטרה והגישה בקשות לצווי הגנה במסגרת הסכסוך ביניהם ומאז הוא מורחק מביתו. בנסף טוען התובע כי הנתבעת מטרידה אותו ללא הרף ומאיימת עליו ועל כן הוא רשאי להפסיק את השימוש חינם שניתן לה.

4. התובע טוען, מצהיר ומעיד כי מעולם לא העניק במתנה זכויות במקרקעין וכי מעולם לא הציג מצג בפני משפחתה של הנתבעת כאילו היא מקבלת זכות מגורים לעולמי עולמים בדירתו. לדבריו, המצג שהיה בעת אירוסין ונישואיהם של בנו והנתבעת היה שיש ויהיה לבני הזוג מקום מגורים קבוע והוא בדירה.

5. התובע טוען, כי הנתבעת ובנו לא השקיעו אגורה שחוקה בבית ובוודאי לא השקעה המצדיקה פיצוי כתנאי לפינוי. לדבריו שניהם חסרי השתכרות של ממש והתקיימו מקצבאות הבטחת הכנסה וכל עלויות בניית הבית שולמו על ידו וכך גם עלויות הכרוכות בשימוש בדירה כגון חשמל, מים וארנונה המשולמים על ידו בהוראות קבע עד היום.

6. התובע טוען כי אין לכרוך סוגיית המדור של הנתבעת בפינוי ומדובר בסוגייה נפרדת שהיא בין הנתבעת לבין בעלה (בנו) ואינה רלבנטית לעתירתו לסילוק יד וחיוב בדמי שימוש.