פס"ד רישום זכויות במקרקעין בבעלות האם הקשישה בהעדר מסמך בכתב ועל יסוד זעקת ההגינות

עניינו של פסק דין זה בשאלת הזכויות בדירת מגורים, אשר נרכשה בכספי האם בצירוף כספי הבן.

האם טוענת כי הבן התחייב לרשום מחצית הדירה בבעלותה ורק במקרה התחוור לה כי לא עשה כן, בעוד הבן טוען כי מעולם לא התחייב לכך וזאת לבקשת אימו על מנת שלא לחשוף אותה ללחצים מצידם של שאר האחים. עם מי מהם הדין?

רקע והליכים

1. התובעת היא קשישה בשנות ה- 80 לחייה, אם לתשעה ילדים, כולם בגירים.

2. הנתבע הוא בנה הצעיר של התובעת, והנתבעת היא רעייתו של הבן (כלתה של התובעת).

3. עד לחודש מרץ 2017 התגוררה התובעת בדירה ישנה בקומה רביעית, ללא מעלית. לעת זקנה חפצה לעבור לדירה אשר ההגעה אליה תהיה קלה יותר.

4. ביום 30/3/17 נמכרה דירה זו תמורת סך של 1,125,000 ₪.

5. ביום 18/2/18 נרכשה דירת גן בקומת קרקע, תמורת 1,750,000 ₪. התשלום נעשה באמצעות הכספים שקיבלה התובעת תמורת דירתה הקודמת בגובה 1,125,000 ₪ ובאמצעות 575,000 ₪ נוספים בגינן נטלו הבן ורעייתו הלוואה מובטחת במשכנתא. יצויין כי סכום ההלוואה המקורי היה גבוה יותר ועמד על כ- 750,000 ₪, על מנת לאפשר גם את שיפוץ הדירה).

6. לאחר רכישת הדירה ושיפוצה, עברו התובעת והנתבעים להתגורר יחדיו באותה דירה.