פס"ד פיצוי בגין התחייבות למתן זכויות במקרקעין לאחר מוות

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כבוד השופטת נ. גדיש), מיום 17.3.2024 (תמ"ש 40211-07-18), שדחה את תביעתם הכספית של המערערים על סך של 2.5 מיליון ₪, כפיצוי בגין הפרת התחייבות המשיב כלפיהם שעיקרה העברת מחצית הזכויות במשק למערער 2.

רקע

1.המערערת 1 (להלן – המערערת) והמשיב אחים. המערער 2 (להלן – המערער) הוא בנה של המערערת.

2.הוריהם של המערערת והמשיב התגרשו, ובמסגרת הליך הגירושין הגיעו ההורים להסכמות בכל הנוגע לרכושם לרבות ביחס למשק במושב XXX הוא הנכס נושא המחלוקת (להלן: המשק). הוסכם בין ההורים כי המשק יועבר למערערת, כ"בת ממשיכה" (ראו הודעת ההורים למושב, מיום 21.7.1980). אלא, ואף על כך אין חולק, המערערת לא יכולה הייתה לרשום המשק על שמה, בהיותה בעלת נכס אחר במושב.

3.מעת שכך נחתמו מספר הסכמים בין האב, המערערת והמשיב, שחלק מהוראותיהם, הרלבנטיות לענייננו, יובאו להלן:

הסכם בין המערערת לאב מיום 7.7.1987 – לפיו, והואיל והאב "הינו בעל הזכויות לחלק מהמשק החקלאי ..." והואיל והמערערת "נתנה כספים שונים כדי לממן את הנחלה הנ"ל", "האב מתחייב בזה לתת ולהעביר את כל זכויותיו בנחלה-במשק לבתו (המערערת- הערתנו)". המערערת מצידה "מתחייבת בזה לשלם ולפרוע את הצ'קים שהתחייבה בהם על חשבון החובות הרובצים על הנחלה" (להלן – הסכם 87).

הסכם בין האב למשיב מיום 28.7.1996 – לפיו, בין היתר, הואיל והאב היה בעל זכויות במשק עם האם המנוחה, והאם המנוחה הורישה לבן את חלקה במשק, והואיל והמערערת נטלה על עצמה התחייבות לשלם את חובות העבר של המשק שהיו על האב, הרי שכל ההתחייבויות ההדדיות בין האב לבין הבת המערערת בגין המשק מועברות לבן-המשיב, והמשיב נכנס בנעליה של המערערת ולוקח על עצמו את ביצוע ההתחייבויות "העברת הזכויות במשק ע"ש הבן יבוצעו בעת שיקבע ע"י האב ובכל מקרה לא מאוחר יותר משעה אחת לפני פטירתו (ח"ו), ובמקרה שלא יחתמו המסמכים כמוסכם - בחייו, נותן בזה האב הסכמתו לכך מראש שהבעלות והזכויות לכך יוקנו במשק שעה אחת לפני פטירתו וחתימה על הסכם זה תחשב להעברת הזכויות כאמור..." (להלן – ההסכם בין המנוח למשיב).

הסכם בין האב למערערת מיום 1.8.1996 – לפיו הואיל ונערך הסכם בין האב למערערת ובו התחייבה המערערת לפרוע את כל חובות האב במשק ובתמורה יעביר לה האב את זכויותיו במשק, והואיל והמערערת העבירה את כל זכויותיה למשיב, והואיל ובין האב למשיב נחתם גם הסכם, הרי שהמערערת מצהירה כי היא מעבירה את כל זכויותיה אותן רכשה מהאב לאחיה המשיב, האב מסכים להעביר את כל זכויותיו שנרכשו על ידי המערערת למשיב, ומתחייב לכרות עם המשיב הסכם לצורך כך (להלן – הסכם 96).

במסגרת זמנים זו נחתם אף כתב התחייבות, בין המערערת למשיב, מיום 11.8.1996, עליו חתום המשיב (להלן: כתב ההתחייבות).