פס"ד עוסק במתן צו הורות פסיקתי להורה שאינו ביולוגי, בין צדדים בני אותו מין לאחר פרידתם

בעניין: י. ג. (קטין)

1. כדרכו של עולם, רבו שני בני זוג, והאחד מהם אוחז בקטין יוצא חלציו ואומר כולה שלי, כך אומר הורה זה שניסה לחטוף את הקטין לחו"ל ואחר כך שב עמו ארצה.

2. אם תרצה, ובעיניו של הקטין תוכל לומר במילותיו של יורם טהרלב בשירו "אבא אבא" :

" אינני בוכה אני ילד גדול
אני כבר כאילו מבין את הכל
ורק בכל בוקר כשאני מתעורר
שוכב ומקשיב אולי אבא חוזר".

3. אלא שכאן מסתבך הסיפור, שכן שני בני הזוג גברים הם, וכדי שלקטינא יהא לא רק אבא (ביולוגי) אלא גם אבא נוסף, צריך להוסיף ליורה הרותחת בין השניים, גם שאלות של צו הורות פסיקתי, עמדת היועמ"ש, השירות למען הילד, שאלות שבדת ובפוליטיקה ולא רק טובת הקטין. עניין עצוב ונוגע ללב.

4. צודקת שרת המשפטים הנבונה כשהיא אומרת מעת לעת שאנו חיים בעידן של ריבוי חקיקה, אך ב"תפוח אדמה הלוהט" הקרוי משפחות להט"ב, אין המחוקק שש תמיד לטפל, ולא לשווא עורר תיקונו של חוק הפונדקאות, לעת הזו, ברכות (שהרי הוא מטיב עם נשים לסביות) וטרוניות (שהרי הוא מתעלם מגברים חד מיניים), גם הבטחות (לטפל בסוגיה בעתיד).

5. על בהונותיו, באיזון שבין דת ומדינה מהלך המחוקק, והקשיים הניצבים לפתחו ברורים לכל.
6. הנצרות חובקת לתוכה את הברית הישנה, האיסלם מכבד את היהדות והנצרות כאחד (סורה 45, 16, סורה 42, 14), וכן בריבוי המחזיקים באמונה דתית בארצנו, נכבלים אל האיסור הקיים בספר ויקרא המגיע כדי חיוב סקילה של גברים בעטיה של חדירה בזוג גברים (וראה משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק א', הלכה ד').