פס"ד טענה כי הסכם גירושין הוא למראית עין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקוה (כבוד השופטת ה. מלר שלו) במסגרתו התקבלה תביעת המשיב לביטול הסכם גירושין מתוקן שאושר על יש בית המשפט בהיותו הסכם למראית עין.

להלן עיקרי העובדות הנדרשים לנדון -

ההסכם הראשון

1. המשיב והמערערת נישאו זו לזה ביום 17.10.94 והתגרשו ביום 17.1.08. ביום 11.9.07 חתמו על הסכם גירושין ויחסי ממון אשר אושר ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק-דין ביום 7.10.07 (להלן: ההסכם הראשון).

    

2. הסעיפים הרלוונטיים לענייננו בהסכם הראשון הם הסעיפים העוסקים בבית המגורים של הצדדים (להלן: בית המגורים או הבית), הקובעים, בין היתר, כי בית המגורים הוא בבעלות הצדדים בחלקים שווים, כי המשכנתא תשולם על ידי המשיב במלואה, כי עם הגיע אחרון הילדים לגיל 18 או סיום הלימודים התיכוניים או מועד מוסכם אחר יוצע בית המגורים למכירה ותמורת המכר בניכוי ההוצאות תחולק בין הצדדים בחלקים שווים, וכי יחידת הדיור שבבית המגורים תושכר ודמי השכירות במלואם יועברו לידי המשיב כל עוד הוא מתגורר בדירה שכורה וככל שיעבור להתגורר בדירה בבעלותו דמי השכירות יחולקו בין בני הזוג.

    

   ההסכם השני

    

3. ביום 9.7.09 חתמו הצדדים על הסכם שני הנושא כותרת - "תיקון להסכם גירושין ויחסי ממון" אשר אושר ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין ביום 14.7.09 (להלן: ההסכם השני). ההסכם השני עוסק אך ורק בתיקון הסעיפים המתייחסים לבית המגורים בהסכם הראשון. על פי ההסכם השני, יעביר המשיב את זכויותיו בבית לידי המערערת, המערערת מתחייבת בהתחייבות בלתי חוזרת שאם תמכור את הבית בעתיד תעביר סכום של 200,000 ₪ מכספי התמורה לכל אחד מארבעת ילדי בני הזוג.