פס"ד חלקי בשתי תביעות להעברת משמורת שהגיש האב על שלושת ילדיהם של הצדדים בשל ניכור הורי קיצוני

מבוא

1. סכסוך קשה וטעון, בליבו שלושת ילדיהם המשותפים של הצדדים; הקטינה א', כבת שש חצי (להלן: "הקטינה א'" או "הקטינה"), והקטינים מ' וא', תאומים כ בני שלוש (להלן: "התאומים"). שלושתם כאמור הם ילדיהם המשותפים של התובע (להלן: "האב") ושל הנתבעת (להלן: "האם").
2. פסק הדין מכריע בשתי תביעות שהוגשו ע"י האב, האחת בתלה"מ 39491-11-20 העברת משמורת על הקטינה א' בשל ניכור הורי קיצוני, והשנייה בתלה"מ 23543-07-21 תביעה למשמורת בשל ניכור הורי חמור וקיצוני, על התאומים.
3. בין ההורים מתנהלים הליכים רבים, באמצעות עורכי דין רבים, בפרט בעניינם של הקטינים. בקשות רבות הוגשו, מספר בקשות רשות לערער ואף ערעורים. ככל הנראה, גם פסק דין זה לא ישים קץ למאבק בין ההורים על הזכות והחובה לגדל את הקטינים, ועל כך יש להצטער, שכן משלושת הקטינים נמנעת ילדות שקטה ומיטיבה, ולתקופה זו בחייהם תהיינה השלכות קשות למצבם הרגשי, כילדים, כנערים ובהמשך כמבוגרים.
4. כפי שיוצג בהרחבה בהמשך, האם שבויה ברעיון שהפך מבחינתה, לידיעה, שהאב פגע מינית בקטינה א'. האם דבקה בו, ואף גייסה אל תוכו את הקטינה עצמה (שלא מלאו לה ארבע שנים במועד בו ארע האירוע הנטען), עד כי לשם הוכחת טענותיה בעניין זה, הפכה, למעשה, לפוגעת בקטינה ונוכח התנהלותה הקטינה נמצאת בסיכון רגשי והתפתחותי הבא לידי ביטוי בתופעות המוגדרות ע"י אנשי הטיפול כתופעות פוסט טראומתיות.
5. כך, ובשם ההגנה, לכאורה, על הקטינה האם פנתה לכל גורם אפשרי ודיווחה על פגיעה מינית של האב בקטינה; האם דובבה את הקטינה לספר אודות מעשיו של האב לכאורה; נהגה לקחתה פעם אחר פעם לבדיקות פולשניות באיבריה האינטימיים ע"י גורמים שונים, סירבה לקבל את ממצאי חוקרת הילדים שחקרה את הקטינה ואף סירבה לכל טיפול רגשי לקטינה שאינו יוצא מנקודת הנחה כי הקטינה היא קורבן לפגיעה מינית ע"י האב. בכך סיכלה שוב ושוב את האפשרות לקיום זמני שהות רציפים של הקטינה עם אביה, ובהמשך אף מנעה את הקשר בין האב לתאומים ע"י התכחשות לאבהותו עליהם. 
6. נסיבות התנהלותה של המשפחה שבפניי, קיצוניות וחריגות, ועל כן נמצא כי יש להרחיב ולתאר את השתלשלות היחסים בין הצדדים ואף להרחיב בהבאת ציטוטים מעדויות המטפלים הרבים שהיו מעורבים בטיפול בקטינים, בהורים ובמשפחה כולה.
7. ננקטו שורת צעדים לצורך בירור מעמיק של טענות הצדדים, ובתוך כך: מונה לקטינה אפוטרופוס לדין (ובהמשך גם לתאומים) לצורך ייצוג האינטרסים שלהם באופן ניטרלי ובמנותק מהאינטרסים של הוריהם; בהוראות בית המשפט הוגשו עשרות תסקירים ודיווחים שונים מטעם אגף הרווחה; נערך להורים אבחון מסוגלות הורית וכן מסוכנות של האב במכון שלם והוגשה חוות דעת מקיפה; נערכו חקירות ארוכות וממושכות, הן של המומחים שערכו את חוות הדעת (אחד הדיונים נמשך עד השעה 21:00), הן של גורמי טיפול נוספים והן של הצדדים עצמם; קול הקטינה נשמע בבית המשפט; ועוד.
8. לאורך ניהול ההליכים שבכותרת, החליפה האם תדיר מייצגיה, ומניינם עומד מראשית הדרך ועד לעת הזו על לא פחות משמונה. אמנם לבעל דין זכות להחליף את מייצגו בהליך משפטי, אולם עובדה זו הקשתה על יעילות הדיון, עת לעתים התלוותה ציפייה, שלא לומר דרישה מצדה, לעיכוב ההליכים ודחיית הדיונים, חרף הנזק החמור שנגרם בראש ובראשונה לקטינים, בהינתן העובדה שמימד הזמן בחייהם הוא קריטי ובהינתן עצימות הקונפליקט לו הם חשופים והנזקים הרגשיים וההתפתחותיים הכבדים הנגרמים להם בעטיו.
9. יצוין כי תלונת האם במשטרה על פגיעה מינית של האב בקטינה א' לא נמצאה מוצדקת ותיק החקירה נסגר; תחילה מחוסר ראיות ובהמשך, מחוסר אשמה, בהתאם להודעת הפרקליטות שהוגשה ע"י האב ביום 19.10.22, על שינוי סיבת סגירת התיק מנימוק של חוסר ראיות לנימוק של חוסר אשמה.
10. עוד קודם לכן, חוות הדעת מטעם מכון שלם שהוגשה לתיק בית המשפט ביום 11.01.21 ובעניינה יורחב בהמשך, במסגרתה נקבע, בין היתר, כי במסגרת הבדיקות שבוצעו "ממצאי האבחונים אינם תומכים באפשרות שא' אכן נפגעה על ידי אביה".
11. כבר כעת ייאמר כי בית המשפט שוכנע שהאב לא פגע מינית בקטינה א', וטענת האם לפגיעה כזו נדחית.

רקע דיוני

12. ביום 25.08.22 הוגשו סיכומי תשובה ע"י האב. ביום 17.08.22 הוגשו סיכומי האם במשותף ע"י שני באי כוחה- האחד בעניין הקטינה א', והשנייה בעניין התאומים (קודם לכן הוגשו סיכומים ע"י האם בעניין התאומים ביום 25.07.22, בעניין הקטינה ביום 24.07.22). ביום26.06.22 הוגשו סיכומי האב.
13. מתחילת הדרך נערכו 14 דיונים, מתוכם שבעה דיונים ארוכים, אחד מהם ארך כאמור עד לשעה 21:00 בערב.