פס"ד ובו הכרעה בבקשה לרישום קטינות למסגרת חינוכית ובבקשה להבטחת קשר, על רקע סרבנות קשר

1.עניינו של פסק דין זה הכרעה בשני הליכים ביחס לבנותיהן הקטינות של הצדדים: האחד, בקשה לי"ס אשר הגיש המבקש (להלן: "האב") כנגד המשיבה (להלן: "האם") (ר' י"ס 75425-07-24). במסגרת הליך זה עתר האב לרישום הקטינות למסגרת חינוכית בXXXX. השני, בקשה להבטחת קשר בין האם לבין הקטינות (ר' י"ס 13379-08-24).

2.מדובר בבני זוג לשעבר, הורים לשתי קטינות צעירות – XXXX כבת 11 וחצי ו-XXXX בת 10, הקטינות מצויות בהורות משותפת, חולקות זמני שהות כמעט שווים בשני הבתים, כאשר האב מתגורר ב-xxx ואילו האם ב-xxx. הרקע להגשת הבקשות נעוץ באי החזרת הקטינות לבית האם מאז 30.6.24 לאחר שקיימו זמני שהות עם האב.

3.תגובות לכל אחת מהבקשות הוגשו בתיקים, שירותי הרווחה ב-xxx הגישו תסקיר ראשוני דחוף מיום 15.8.24 (להלן: "התסקיר") שנערך על ידי העו"סיות הגב' xxx והגב' xxx (להלן: "העו"סיות"). כן הוגשה עמדה מטעם האפ' לדין שמונתה לקטינות ודיווח יח"ס ולפיו הצדדים לא הסכימו להאריך את עיכוב ההליכים.

להשלמת התמונה יצויין כי עוד קודם לקבלת עמדת האפ' לדין ניתן על ידי ביום 18.8.24 תוקף של החלטה להמלצות התסקיר בדבר חידוש קשר מיידי בין הקטינות לבין האם, אולם כעולה מדיווחי שני הצדדים ההמלצות לא קוימו ההחלטה הופרה - והקטינות לא פגשו באימן עד לרגע זה, למעט מפגש חד פעמי עם הקטינה XXX. לאחר ההחלטה מיום 18.8.24 הוגשו בקשות ותגובות נוספות מצד ההורים, האם בטענות להפרה חוזרת ונשנית של ההחלטה וניתוקה מהקטינות - והאב לבחינה ועיון חוזר נוכח סירוב הקטינות לקיים ההחלטה.

4.לצדדים טענות רבות, שפורטו בהרחבה בכתבי הטענות ואביא להלן רק עיקריהן. אין מחלוקת על כך שביום 28.6.24 הגיעו הקטינות לקיים זמני שהות בבית האב בסופ"ש אולם לדבריו "...ביום שהיו צריכות לעבור חזרה לבית אימן, הקטינות סירבו לעבור לבית האם, והחליטו כי הן נשארות בביתו של האב" (ר' סעיף 6 לבקשת האב). לטענת האב הוא ניסה לשכנע את הקטינות לחזור לבית האם, אולם הקטינות סרבו בכל תוקף וטענו כי האם משפילה אותן וכי בביתה הן חוות אלימות נפשית ופיזית. כן טען האב כי לאחרונה הכירה האם בן זוג חדש, וכי החיבור בינו לבין הקטינות "...אינו בא בטוב" כלשונו וכך גם בעקבות לינת בתו של בן הזוג בבית האם, דבר במצריך פינוי חדר בעבורה, מה שיוצר תרעומת אצל הבנות (ר' סעיפים 12-14 לבקשת האב). בנוסף האב הפנה לאירוע בו סטרה האם לקטינה XXXX ואיומי האם מספר פעמים כי תסטור לה בשנית.

5.גם לאחר מעורבות המשטרה, בעקבות תלונת האם, סירבו הקטינות לשוב לביתה, האב אף תיאר מקרה מיום 16.7.24 בו לדבריו האם ארבה לקטינה XXXX בכדי להיפגש עימה, מה שהוביל לדבריו לאירוע בו האם גידפה את בת זוגו של האב והקטינה סירבה לחזור לביתה. לטענת האב לאחר אירוע זה האם ניתקה את קווי הטלפון של הקטינות, מה שגרם לחסימת ערוץ התקשרות בין האם לבין הקטינות ואף בין הקטינות לבין חברותיהן בXXXX. לטענת האב, כיום הקטינות מצויות בביתו מעל לחודש ימים, צברו לעצמן מעגל חברות גדול בעיר XXXX ומעוניינות לעבור למסגרות חינוך ב-xxx. לדבריו הקטינות בקשר בהודעות ווטסאפ עם אימן ועתר לכך שיתבצע הליך של חידוש קשר במרכז קשר עימה וכי האם תופנה להדרכה הורית דחופה.

6.האם טענה, בין היתר, להפרת זמני השהות הפסוקים מצד האב, סירוב האב להחזיר את הקטינות לביתה, עידוד הקטינות לניכור הורי, הסתה, התנהגות בחוסר תום לב וחבלה בזדון בקשר בינה לבין הקטינות. לדבריה קודם לנתק היתה מריבה בעצימות נמוכה בינה לבין אחת הקטינות, על רקע סירוב להוראה חינוכית לשטוף כלים ולהוציא את הכלב ולא מעבר לכך. לטענת האם היא פעלה בכל ערוץ אפשרי להחזיר את הקטינות, לרבות פניה להדרכה הורית משותפת ולאנשי מקצוע, ללא הצלחה.

7.לטענתה האב מטיח כלפיה טענות חסרות בסיס, מבקר אותה בהאשמות שווא, מוציא אירועים פעוטים מכל פרופורציה, גורם לעוינות של הקטינות כלפיה והגברת האנטגוניזם. לדבריה האב מסית וממריד את הקטינות, מזיק להן, נוהג במניפולטיביות ובעורמה. משכך עתרה האם לסעדים שונים להשבת הקטינות לביתה, קביעת סנקציות כספיות כבדות על האב והשתת הוצאות הטיפול על כתפיו.