פס"ד התנגדות לבקשת התובעים למתן צו ירושה אחר אביהם המנוח

 בעניין המנוח ר' א' ז"ל

פסק דין

התובעים הגישו בקשה למתן צו ירושה אחר אביהם המנוח.

הנתבע הגיש התנגדות לבקשה וטען כי הוא בנו של המנוח.

הנתבע, יליד YYYY, בשנות ה-60 לחייו, טען כי הוא נולד כתוצאה מקשר אינטימי שקיימה אמו עם המנוח.

לטענת הנתבע יש ליתן צו לפיו עיזבון המנוח יחולק בין חמשת ילדיו.

רקע

1. המנוח, ר' א' ז"ל, הלך לבית עולמו ביוםDD/MM/YY, כשהוא אלמן ואחריו רשומים ארבעה ילדים, הם התובעים.

1. הנתבע הגיש, במקביל להתנגדותו למתן צו הירושה, גם תובענה שכותרתה "עתירה למתן צו לבדיקת רקמות", במסגרתה בקש לחייב את התובעים לערוך בדיקה גנטית לבירור קשרי האחאות בינו לבינם, על מנת להוכיח טענתו כי הוא בנו הנוסף של המנוח (ת"ע 67599-11-18, להלן: "תביעת האבהות").

1. אין חולק כי הנתבע לא רשום כבנו של המנוח ומעולם לא נרשם ככזה. אין גם חולק כי עת הרתה אמו של הנתבע, היא הייתה נשואה לאחר, הוא האיש שגידל את הנתבע ונרשם כאביו.

תביעת האבהות

1. במסגרת תביעת האבהות, טען הנתבע כי יש לחייב את התובעים כאן לערוך בדיקה גנטית, על מנת לאפשר לו להוכיח את הקשר הביולוגי בינו לבין המנוח.

באותו הליך, היות ועלה חשש שהכרעתו עלולה להשפיע על כשרותו ההלכתית של הנתבע כאן ושל צאצאיו, עקב חשש לממזרות, לפי דין תורה, נשלחה פנייה לנשיא בית הדין הרבני הגדול, ללא פרטים מזהים, לקבלת חוות דעתו בעניין החשש האמור ובדבר האפשרות לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה, בהתאם להוראות סעיף 28ה(א)(1) לחוק מידע גנטי, תשס"א - 2000.