פס"ד העוסק בתביעת אפוטרופא של אשה כנגד בנה של האשה על השבת כספים

ההליך

1. עסקינן בתביעה אשר הגישה אפוטרופא של אם, כאשר האחרונה אושפזה עוד בשנת 2009 בשל היותה תשושת נפש, נגד בנה הנתבע – תביעה להשבה בגובה סך 836,193 ₪ (בתובענה אשר הגיש הנתבע לאישור עסקה טען הוא שהאשפוז, ראשיתו עוד ביום 11.01.2007).

2. התובענה עסקה בדרישה לתשלום דמי שימוש בדירת התובעת שמונה לה אפוטרופוס (להלן: "האשל"א") ברחוב ...... (סך 557,753 ₪); השבת סך 37,000 ₪ אשר משך הנתבע מחשבון האשל"א, (כאשר בצורך להשיב סך 25,000 ₪ לא כופר הנתבע); השבת סך 144,240 ₪ אותו חב הנתבע כביכול למשרד הבריאות, אותם משך הוא מחשבון האשל"א והשבת סך 97,200 ₪ בגין דמי שכירות אשר גבה הנתבע פרי השכרת חנות, כאשר 5/8 ממנה בבעלות האשל"א.

3. ברקע הדברים גם ניסיון הנתבע לקבל את דירת האשל"א במתנה שניתנה לעצמו, תוך שהנתבע ולא האשל"א חותם על תצהירי המתנה ועל תצהיר העברת זכויות (וללא אישור) ונדרש פסק דין אשר ביטל את המתנה.

טענות התובעת (האשל"א), בתמצית

4. אפילו הנתבע הודה כי מיום 11.01.2009 תפס חזקה בדירה, התגורר בה ולאחר מכן התגוררו שם אשתו וילדיו – והכל מבלי שנפרעו דמי שימוש.

5. השמאי אשר מינה בית המשפט העריך שווי שיפוץ אשר ערך הנתבע בסך 300,000 ₪ ואת גובה שכר הדירה בסך 12,000 ₪ לחודש – לאמור, חלק התובעת (5/8), כ- 7,500 ₪ לחודש.

6. התובעת מסכימה לקיזוז לטובת הנתבע בסך 45,625 ₪ עבור חלקה בחוב ל"......".

7. לא הוכחו ולא נמצאו קבלות לשיפוץ בהיקף לו טען הנתבע (כ- 390,000 ₪).

8. שווי השתתפות התובעת בשיפוץ לא צריך לעלות על 5/8, שכן הנתבע טוען כי זהו חלקה אף בדמי השכירות.