פס"ד העוסק בדחיית בקשה של בת למינוי אפוטרופוס לאם והטעמים לה

 בעניין: גב' מ. ב. (אדם שמבוקש לו אפוטרופוס)

ע"י ב"כ עו"ד צביקה מועלם

לקראת כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בפברואר 2020, טוב יעשו העוסקים במלאכה אם יבינו שעיקר השינוי ברוח התקנות הוא בהבנה שהזמן השיפוטי של מערכת בתי המשפט שהיא בבעלות עם ישראל כולו, היא בגדר משאב מוגבל ומשכך הליכי סרק לא ייתקלו עוד בסלחנות יתרה שעה שהם באים להשחית לריק את זמנו של הציבור.

תובענה שעניינה מינוי אפוטרופוס, גם אם חיצוני כפי שמבקשת בתה של זו שהיא קוראת לה "חסויה" (הביטוי כבר אינו קיים יותר בדין הישראלי), מדובר באדם שיש אפשרות שימונה לו אפוטרופוס, היא תובענה שמניה וביה, מצריכה ייעוץ משפטי גם מצד צאצאיה האחרים של האם, במקרה הזה בנה ואפוטרופא הוא ומובן מאליו שהיא מחייבת גם את מדינת ישראל, באמצעות ב"כ היועמ"ש, להשקיע זמן שיפוטי.

הדברים כולם נאמרים במובנו של בג"צ 891/05, לאמור כי לא רק טיבו ואורכו של ההליך הוא המשליך על התוצאה השיפוטית, אלא גם ובעיקר, בעצם, דרך התנהלותו של בעל דין בבואו למצות את זכויותיו הדיוניות.

אין עורר כי האם לגביה מוגשת הבקשה היא כבת 87 שנים. אלא שהדין הישראלי בוודאי לאחר תיקונו של החוק, אינו ממהר למנות אפוטרופוס ולשלול את כשרותו המשפטית של אדם באין סיבה טובה לכך. כך היו פני הדברים בעבר ומשתוקן תיקון 18 נכונים הדברים ביתר שאת ובמצוות המחוקק.

ברירת המחדל היא, אפוא, שלא ימונה לאדם אפוטרופוס בכל מקום בו ניתן להימנע מכך.

העובדה שהאם היא בת 87 אין בה די כשלעצמה כדי למנות לה אפוטרופוס ובכלל, כבר כתבתי בעבר כי החברה מעודדת מצבים בהם מטפלים בני משפחה בזקניהם וללא כל צורך במינוי אפוטרופוס. ילדים רבים עושים זאת ביושר ובאהבה תוך שמצוות הדין לנהוג זהירות ברכושו של הזולת, במיוחד אשר הוא מוחלש, די בה ואין צורך במינוי אפוטרופוס גם אם אדם נחלש מבחינת מצבו הגופני, מפאת גילו.

אמור מעתה, כי כדי למנות אפוטרופוס לאדם אין די במלל שאין מאחוריו מאום. יש צורך בצירוף מסמכים רפואיים או מסמכים אחרים שיש בהם כדי להוכיח שלפלוני נדרש אפוטרופוס.

בא כוח המשיב הניח לפניי מסמך חתום על-ידי הפסיכיאטר, דוקטור .... (יואיל בא כוח המשיב לסרוק את המסמכים שהגיש במזכירות, לאחר הדיון) מיום 02.06.2019 הקובע במפורש כי האם אינה אדם עם מוגבלות הזקוקה להתאמה.