פס"ד העוסק בבעלות במקרקעין וטענת ההתיישנות

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כ' השופטת ר' גורביץ) מיום 29.02.2020 (תמ"ש 21536-06-16), במסגרתו התקבלה תביעתו של המשיב להצהיר כי תת חלקה 1/** בגוש ***** מאדמות ****, לרבות כל אשר הוצמד לה, שייכת למשיב ותירשם על שמו ובבעלותו, ואילו תת חלקה 2/** וכל אשר הוצמד לה, הינה בבעלות המערערת.

רקע עובדתי

2. חלקה ** בגוש ***** ב.... (ולהלן: החלקה) הייתה שייכת למנוח ח.א ז"ל (להלן: "האב המנוח"). המנוח הינו אביהם של המשיב ואחיו, מר ס.א, שאף הוא הלך כבר לבית עולמו (ולהלן: "האח המנוח"). המערערת הינה אלמנת האח.

3. המערערת והמשיב מתגוררים שניהם במבנה הבנוי בחלקה, הכולל שתי דירות, אחת מעל השנייה, וחצר. המשיב מתגורר בקומה הראשונה והמערערת בקומה השנייה.

4. המנוח ערך צוואה מיום 20.6.1974, במסגרתה ציווה את החלקה בחלקים שווים לשני בניו – המשיב ואחיו.
5. ביום 14.2.1976 ערך המנוח תצהיר מתנה בפני עו"ד, ובו הצהיר כי הוא נותן במתנה לאחיו של המשיב את הדירה בקומה העליונה של המבנה, לרבות גג המבנה, ואת הדירה הנמצאת בקומת הקרקע, הכוללת שטח האדמה, למשיב. שטח כניסת שתי הקומות נשאר משותף לשני האחים (להלן: "הסכם המתנה"). על הסכם המתנה דיווח המשיב לרשויות המס ביום 18.2.1976.

6. בהמשך, יזם האב המנוח רישום הבית כבית משותף. צו רישום הבית המשותף נחתם ונרשם ביום 26.7.1979, באופן בו חלקת משנה 1/** כוללת את דירת המשיב שבקומת הקרקע, ששטחה 100.25 מ"ר, לה הוצמדה חלקת אדמה בשטח של 731.63 מ"ר, וכן שתי מרפסות.

חלקת משנה 2/** כוללת את דירת המערערת בקומה העליונה, בשטח של 118.74 מ"ר, לה הוצמד גג הבית בשטח של 127.6, חדר מדרגות ושטח קרקע ששטחו 50.02 מ"ר.

7. האב המנוח הלך לעולמו ביום 11.1.1983.

8. ביום 5.4.1984 נרשמה צוואתו בטאבו, באופן שבו המשיב ואחיו (וכעת המערערת) הינם בעלים בחלקים שווים בשתי תתי החלקות.