פס"ד העוסק באופן איזון נכסים בין בני זוג, אופן חישוב שווי עסק ומונטין

השופט ישעיהו שנלר, סג"נ:

1.ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו (כב' השופטת מירה דהן, סג"נ) מיום 18.1.18 (תמ"ש 38145-07-11).

תמצית הרקע העובדתי:

2.המערער והמשיבה נישאו זל"ז כדמו"י ביום 16.6.74 ומנישואיהם נולדו 3 ילדים, כולם בגירים. בחודש מאי 2011 לערך גבה טורא בין הצדדים, וכחודש לאחר מכן הוגשו תובענות שונות. הצדדים התגרשו בשנת 2015.

התביעות מושא פסק הדין עניינן בנושאים הרכושיים.

3.הצדדים הקימו עסק משותף "......." (להלן: העסק) בו עבדו זו לצד זה. כך גם שיתפו פעולה בעסק נוסף שהקימו עם בנם ע' (להלן: הבן או ע') "........." (להלן: מרכז .....), כאשר לכל אחד מהצדדים 25% מהון המניות ולבן 50%. ביום 5.5.14 העביר המערער את הון מניותיו לע'.

אין חולק כי לאורך חיי הנישואין צברו הצדדים מספר נכסים ורכוש, כאשר שניהם היו מעורבים בהתנהלות העסקית והכספית. כאמור, הוגשו תביעות הדדיות, לרבות כנגד ע' לגבי מרכז ...., וכך גם תביעה הקשורה לאמו של המערער.

פסק הדין המוסכם:

4.כמפורט בפסק דינו של בית משפט קמא, ביום 8.9.14 התקיים דיון בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, אשר הגיעו להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין

, אשר כללו התייחסות לביצוע איזונים בחלק מהנכסים שצברו הצדדים.

כך נקבע כי נכס ביפו יהיה של המשיבה, תוך מתן הוראות אודות אופן חישוב שוויו בהתחשב באשר קיבלה המשיבה בירושה (להלן: הנכס ביפו). כך הוראות אודות דמי שכירות שתגבה המשיבה. מנגד, נכסים בחולון יועברו לבעלות המערער ושוב תוך מתן הנחיה אודות אופן עריכת השמאות וכך קבלת דמי שכירות על ידי המערער והגבלת מימוש אחד מהנכסים בחולון משך 10 שנים (להלן: הנכסים בחולון).

עוד קיימת התייחסות לנכס שיישאר בבעלותו של הבן עי' ולנכסים ברומניה אשר יעברו למערער.