פס"ד המכריע באכיפת הסכם בין בני זוג

פסק הדין מכריע בשתי תביעות: תביעת האישה מיום 8.5.2023 (תה"ס 21553-05-23) ותביעת האיש מיום 10.5.2023 (תה"ס 24430-05-23). הסעד בשתיהן חופף והוא אכיפת הסכם.

לאחר עיון בהסכם ובתנאיו, בחינת טענות הצדדים ושקילת הנסיבות, נמצא לנכון לקבל את תביעת האישה בחלקה הארי ולדחות את תביעת האיש.

רקע

1.נישואי האיש והאישה נמשכו כ-18 שנים עד ליום 9.11.2022. לשניים שלוש בנות קטינות בנות שבע עשרה וחצי, שש עשרה ושתים עשרה (סיכומי האיש, סעיף 1).

בבעלותם בית מגורים משותף, גוש 00, חלקה 00, שנמצא ברחוב X בקיבוץ X (להלן: הנכס או הבית). האיש מתגורר בבית מחודש יוני 2022 וממועד זה נושא בהוצאות המשכנתה ואילו האישה מתגוררת בדירה שכורה בקיבוץ X ונושאת בהוצאות שכירותה.

2.האיש והאישה גיבשו הסכם המסדיר את הסוגיות הקשורות בנישואיהם בכלל זה ביחס לרכוש המשותף ולמכר הנכס (להלן: ההסכם). ההסכם מיום 5.9.2022 אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 19.9.2022.

3.אישור ההסכם נעשה בגדרי דיון, שאליו התייצבו הצדדים וכן באת כוחם, עורכת הדין רעות אוחנה שקד, מי שאף ערכה את ההסכם עבורם.

כעולה מפרוטוקול הדיון האיש הוא זה ששכר את שירותי עורכת הדין אוחנה. כמו כן שני הצדדים התייעצו עם עורכי דין נוספים בנפרד, וערכו תיקונים בהסכם לשביעות רצונם.

4.עיון בתובענות הצדדים מלמד כי הם חלוקים בדבר אופן יישום ההסכם, ביחס לנכס המגורים המשותף, פירוק השיתוף בו ומכירתו.

תביעת האישה

5.בכתב התביעה עתרה האישה לאכוף את ההסכם ובמשמע להורות על פירוק השיתוף בנכס בדרך של מכירתו לצד שלישי המרבה במחיר ולחלוקת תמורתו באופן מידי. בהעדר שיתוף פעולה עותרת היא למנות את באת כוחה או באות כוח הצדדים ככונסות נכסים לשם קידום הליך המכר.