פס"ד הדן בחיוב אב לשאת במחצית עלויות תהליך טיפולי לבנו הקטין לשם חידוש הקשר בין הקטין לבין אמו, היקף החיוב ועוד

על הפרק, הפניית הורים ובנם לטיפול אצל מטפל פרטי, ושאלת מימונו, וכן מקומו של פוטנציאל הכנסה של הורה בקביעת חלקו בעלויות אלה.

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ל. דהן חיון) מיום 21.6.2021 בתלה"מ 32697-09-20 במסגרתה שב בית משפט קמא ואימץ קביעות קודמות שלו בהתאם להחלטה מיום 20.3.2021, על הפניית הצדדים ובנם הקטין שנמצא במשמורת אביו המבקש, לטיפול בחידוש הקשר בינו לבין אמו המשיבה, וזאת לצד חידוש הקשר בין בתם של הצדדים אשר במשמורת האם לבין אביה המבקש.

הפניית הקטין והוריו הייתה לטיפול אצל ד"ר ענבל קיבנסון, תוך חיוב ההורים בחלקים שווים בעלויות הטיפול והמפגשים כאשר באחריותם לוודא העברת המימון שאושר על ידי המחלקה לשירותים חברתיים (900 ₪ לכל אחד מההורים).

בעקבות ההחלטה מיום 20.3.2021, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור ברמ"ש  13883-05-21 אשר אף היא נדונה לפני ובמסגרתה הגיעו הצדדים בהמלצתי להסכמה לפיה בית משפט קמא ישוב וישקול את טענות המבקש בדבר העדר יכולת לשאת בעלויות הטיפול, וזאת לאחר שזה יניח לפניו תצהיר מפורט בצירוף אסמכתאות וכל מסמך נוסף התומך בטענותיו אלה. עוד הסכימו הצדדים, כי לאחר שתינתן החלטת בית משפט קמא על יסוד אותן אסמכתאות שהוצגו לפניו, וככל שתוגש בקשת רשות ערעור על ההחלטה המאוחרת, זו תנותב לפני והצדדים יוזמנו לדיון דחוף במסגרת הבקשה ללא צורך בקבלת תשובה.

2. המבקש הגיש אסמכתאות שונות לפני בית משפט קמא אשר נדרש מחדש לשאלת מימון אותו טיפול אצל ד"ר קיבנסון, וניתנה מלפניו ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור הנוכחית, שכאמור חזר במסגרתה על קביעותיו בהחלטה מיום 20.3.2021, היינו, חיוב שני ההורים שווה בשווה בעלויות הטיפול הפרטי.

3. המבקש, מאן גם הפעם להשלים עם החלטת בית משפט קמא והגיש את בקשת רשות הערעור המונחת לפני, ובמצוות הסכמות הצדדים ברמ"ש 13883-05-21 נותבה אלי, והצדדים הוזמנו לדיון אשר התקיים לפני היום.

4. ראשית לטענה, כי שגה בית משפט קמא שעה שסבר שביכולתו של האבא– המבקש, לשאת בעלויות הטיפול בשיעור מחצית, זאת בשים לב לאסמכתאות שהציג בפני בית משפט קמא בדבר היותו מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, היותו מצוי "בשלב מקדמי של הכנת הבקשה לחדלות פירעון...", מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בסך של 2,850 ₪, אינו עובד לאחר שפוטר מעבודתו בתחילת יוני השנה, מתגורר בשותפות עם אחיו בדירה ששכרו יחד תמורת 1,000 ₪ ולו חובות המסתכמים בסכום של כ-2 מיליון ₪.

במסגרת החלטתו, ציין בית משפט קמא כי לפניו הוצג אישור לעניין כלל התיקים המתנהלים כנגד המבקש בלשכות ההוצל"פ, וכן אישור  המוסד לביטוח לאומי בדבר קבלת קצבת הבטחת הכנסה.  עוד ציין בית משפט קמא כי שני הליכי חדלות פירעון שנקט המבקש, בוטלו לאחר שלא עמד בתשלום מזונות, וכי לאחרונה פוטר מעבודתו ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה.

עוד ציין בית משפט קמא את הוצאותיו השוטפות של המבקש של כ-1,700 ₪ הכוללות שכירות והוצאות החזקת דירה.