פס"ד דחיית ערעור על פסק דין שדחה טענות להתנהגות מחפירה לאחר התחייבות לתת מתנה

1.עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני) מיום 1.7.24, בתיק תמ"ש 23800-10-22 (להלן "פסק הדין קמא").

במסגרת פסק הדין קמא נדחתה תביעתו של המערער להורות על ביטול התחייבותו ליתן מתנה במקרקעין לאחיו, המשיב, מהטעם של התנהגות מחפירה.

רקע

2.כאמור המערער והמשיב הם אחים.

3.המערער הוא הבעלים הרשום של 00/000 חלקים בחלקה 00 בגוש 00000 ב.... (להלן: "המקרקעין").

4.ביום 21.1.2021 העניק המערער בכתב מתנה למשיב אחיו, מחצית מזכויותיו במקרקעין. היות שהמתנה לא נגמרה ברישום, היא בגדר התחייבות ליתן מתנה במקרקעין (להלן: "ההתחייבות").

5.בהתאם להתחייבות הנ"ל, נרשמה לטובת המשיב ביום 13.9.2021 הערת אזהרה על חלק מזכויות המערער במקרקעין.

6.ביום 6.9.2022 המערער שלח למשיב הודעה על ביטול ההתחייבות לתת מתנה, שלאחריה (בחודש 10/2022) אף עתר המערער לבית משפט קמא בתביעה למתן צו המצהיר כי ההתחייבות לתת מתנה היא התחייבות מבוטלת וכי חזרתו מהתחייבותו הנ"ל היא חזרה ממתנה שנעשתה כדין. נימק המערער את טענתו כי הוא זכאי לבטל את ההתחייבות לתת מתנה עקב התנהגות מחפירה מצד הנתבע, כלפיו וכלפי אשתו.

7.טענות המערער לענין ההתנהגות המחפירה הנטענת של המשיב סוכמה בסעיף 5 לפסק הדין קמא, כדלקמן:

א.הגשת תלונה לוועדה לתכנון ובניה נגד המערער;

ב.חסימת החניה ודרך הגישה לביתו של המערער;

ג.הצבת חפצים וחסימת רכבי המערער ואשתו כשהם חונים ליד דירתם;

ד.בניית גדרות המונעות את הכניסה לדירה;

ה.התנכלות כלפי המערער ואשתו מצד המשיב ובני משפחה אחרים, בעידוד המשיב, אשר חייבו נקיטת הליכים בבקשות למתן צווי הגנה.

8.טענות המשיב, במסגרתן דחה את טענת ההתנהגות המחפירה שנטענה כלפיו, פורטו בסעיפים 12-14 לפסק הדין, כדלקמן: