פס"ד דוחה תביעה לשיתוף ספציפי בדירת מגורים שהיא נכס חיצוני

התובע עותר להחלת הלכת השיתוף וכוונת השיתוף הספציפי על דירה שנרכשה על ידי האישה בגירושיה מבעלה הקודם, לאור חיי זוגיות ממושכים החל מהשנים שחיו כידועים בציבור עד לנישואיהם וכלה במועד הקרע.

א-רקע

1. הצדדים יהודים אשר נישאו ביום 6.3.2014.

2. עוד לפני שנשאו נולדה הקטינה המשותפת ביתם היחידה ילידת 4.11.11.

3. הנתבעת נפרדה מבעלה הקודם ב- 8/10 ומועד הגירושין היה ביום 3.6.11.

4. במסגרת הסכם הגירושין שאושר ביום 13.10.10 רכשה הנתבעת את מחצית זכויותיו בדירה בXXX, XXXהידועה כגוש XX חלקה XX תת חלקה X ולשם כך נטלה על עצמה את מלוא המשכנתא (להלן" הדירה").

5. הדירה נרשמה על שם הנתבעת.

6. בחודש מאי 2012 עבר התובע לגור עם הנתבעת והקטינה בדירה.

7. בחודש דצמבר 2018 יצאה הנתבעת עם הקטינה מהדירה לבית הוריה, התובע נותר לגור בה עד למכירתה ביום 28.10.20.