פס"ד בתובענות הדדיות בעניינם של קטינים

לפני תובענות הדדיות שהגישו הצדדים בעניינם של הקטינים שבכותרת.

ביום 17.10.2021 הגישה האם תביעה ל"משמורת וזמני שהות", אשר התבררה במסגרת תלה"מ 37897-10-21.

ביום 10.07.2023 הגיש האב תביעה "למשמורת וזמני שהות", אשר התבררה במסגרת תלה"מ 22444-07-23.

ביום 26.07.2023 הגישה האם תובענה להעתקת מקום מגורים, אשר התבררה במסגרת תלה"מ 64797-07-23.

להלן אכריע בכל התובענות האמורות.

הקדמה:

בפתח הדברים יאמר, כי התיקים מושאי פסק הדין מכילים למעלה מ- 1,000 שורות משימה. לתיק הוגשו כ- 28 חוות דעת ותסקירים, התקיימו 6 קדמי משפט, דיון הוכחות ארוך וזאת לצד דיונים שהתקיימו במסגרת הליכים למתן צווי הגנה, כאשר לאורך הדרך, החליף הנתבע את ייצוגו מספר פעמים, והיה מיוצג על ידי ארבעה עורכי דין שונים.

יוער גם כן, כי בעניינם של הצדדים הוגשו מספר בקשות רשות ערעור על החלטות מותב זה לבית המשפט המחוזי, אשר נדחו כולן. כך גם הוגש ערעור לבית המשפט העליון על החלטה בה דחיתי בקשת הנתבע כי מותב זה יפסול עצמו מלדון בעניינם של הצדדים. ערעור אשר נדחה אף הוא.

עקב ריבוי העניינים ועצימות הקונפליקט, ועל מנת ליתן תמונה מקיפה של השתלשלות הדברים, אשר משליכה על תוצאות ומסקנות פסק הדין, אסקור הדברים באופן כרונולוגי ותמציתי (במידת האפשר), תוך הפנייה להחלטות קודמות של ביהמ"ש ולעיתים תוך ציטוט מהחלטות אלה.

עוד אציין כי התמשכות ההליך, נבעה מהצורך להתאים, מעת לעת, את המענים למציאות המשתנה בחייהם של הצדדים והקטינים. תחילה התנהלו ההליכים בראי הפרידה הצפויה, תוך ניסיון להביא הצדדים להסכמות; לאחר מכן ועקב סירובו של האב להצעת ביהמ"ש להסדר מוסכם בעניין זמני השהות, נקבע התיק לשמיעת ראיות; אלא שבסמוך למועד שמיעת ההוכחות המקורי, האם והקטינים עברו למקלט לנשים נפגעות אלימות, ומשכך בוטל דיון ההוכחות והחל מאותו מועד ניתנו הוראות לצורך הבטחת הקשר בין האב לקטינים, בראי המעבר למקלט; מאוחר יותר ועם יציאתה של האם מהמקלט, התעוררו מחלוקות נוספות שביהמ"ש סבר כי יש להסדירן בדרך טיפולית ולא משפטית וביהמ"ש אף הביא הצדדים להסכמות חלקיות; אולם לנוכח עמידתה של באת כוחו הנוכחית של האב על דרישה לקבוע את התיק לשמיעת ראיות- כך נעשה, ובסופו של יום נדרש ביהמ"ש להכריע כעת בתובענות בהתאם לנסיבות, לעובדות ולראיות ובשים לב לטובת הקטינים.