פס"ד בתובענה של אב למתן צו מניעה קבוע שיאסור על האם לעבור להתגורר עם בנם הקטין בעיר ראשון לציון או בכל עיר אחרת

המדובר בתובענה למתן צו מניעה קבוע שיאסור על האם לעבור להתגורר עם בנם הקטין של הצדדים בעיר ראשון לציון או בכל עיר אחרת שהגיש האב, ובתובענה להיתר להעתקת מקום מגורי הקטין לעיר ראשון לציון שהגישה האם. למען הנוחות האם תקרא להלן התובעת ואילו האב יקרא להלן הנתבע.

הרקע הצריך לעניין:

1. בהסכם הגירושין מיום 16.5.18, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית משפט זה (ולהלן: "ההסכם"), ושנערך עת בנם הקטין של הצדדים בן שנתיים בקירוב (יליד 23.3.16), נקבעו זמני השהות של הקטין עם הנתבע פעמיים בשבוע (מתוכן פעם אחת כולל לינה) ובכל סוף שבוע שני, ומחצית מהחופשות והחגים. בעת הזו מתגוררים הצדדים בקרבת מקום זל"ז בשכונת XXX בעיר ירושלים.

    

2. ביום 18.1.22 עתר הנתבע בתובענה לצו מניעה קבוע שיאסור על התובעת להעתיק את מקום מגורי הקטין לעיר ראשון לציון או לכל עיר אחרת, זאת לאחר שהודיעה לו התובעת על כוונתה לעשות כן, ואם תעמוד על רצונה להעתיק את מקום מגוריה לעיר אחרת התבקש בית המשפט לקבוע את משמורת הקטין בידי הנתבע. צו מניעה ארעי ניתן באותו היום ובהסכמת הצדדים הוא עודנו עומד בתוקפו.

    

3. ביום 30.3.22 עתרה התובעת בתובענה למתן צו עשה שיאשר את מעבר הקטין מהעיר ירושלים לעיר ראשון לציון ויתיר את רישומו למוסד חינוכי שם.

     

   תמצית טענות הצדדים:

    

4. לטענת התובעת מאז שנפרדו הצדדים היא מתגוררת עם הקטין בבית אמה וזאת בשל אילוצים כלכליים שאינם מאפשרים לה לשכור דירה. נטען על ידיה שיש להתיר את העתקת מקום המגורים של הקטין היות והיא רכשה דירה בעיר ראשון לציון במסגרת 'מחיר למשתכן' והנחיות משרד השיכון מחייבות מגורים בדירה במשך חמש שנים, וכן היא מתעדת להינשא בשנית ולקבוע את מקום מגוריה עם בן זוגה ועם הקטין בדירה. עוד נאמר על ידיה שמעבר המגורים לעיר ראשון לציון בדירה אותה רכשה ישפר את תנאי המגורים ואיכות חייו של הקטין ויטיב עמו. בסיכומים הבהירה שהשיקול של נישואיה לבן זוג חדש אינו רלוונטי עוד. התובעת הציעה להסיע את הקטין בסופי השבוע בהם שוהה הוא עם הנתבע, מיום חמישי ועד מוצאי שבת, ושהנתבע יתראה עם הקטין בראשון לציון באמצע השבוע.