פס"ד בתובענה לפסיקת מזונות עבור שלוש קטינות, ע"י אביהן, שהינו מוסלמי

בעניין הקטינות:

ש' ילידת 28.04.2006

י' ילידת 21.09.2007

ס' ילידת 11.03.2011

לפני תובענה לפסיקת מזונות עבור שלוש קטינות, ע"י אביהן, שהינו מוסלמי.

האב נישא לאם הקטינות לאחר שהמירה דתה מהדת היהודית לאיסלאם, ובהתאם להחלטת ביה"ד השרעי, הן נמצאות כיום במשמורתו.

לאחר שנפרדה מהתובע, שבה הנתבעת ליהדותה.

רקע עובדתי

1. התובע הינו מוסלמי, נישא לנתבעת, עת היתה קטינה בנישואין פרטיים (ר' דברי התובע בפרו' 25.02.19 עמ' 2). בהמשך, נישאו הצדדים ביום 28.08.16, לאחר שהנתבעת המירה את דתה מהיהדות לאיסלאם (החלטת התאסלמות מס' ***/****, כפי שצויין ע"ג חוזה הנישואין). הנישואים אושרו בביה"ד השרעי. כן צורף לתיק אישור על תעודת המרה דת מהממונה על המחוז במשרד המשפטים מיום 19.03.07.

1. מנישואיהם נולדו שלוש קטינות ילידות ***, *** ו-*** (כיום בנות 13, 12 ו-8 בהתאמה).

1. אין חולק כי בחודש 09/15 עזבה הנתבעת את בית המגורים ואת בנותיה. התובע טען שהנתבעת בגדה בו והגדיר את עזיבתה כ"נטישה" שנעשתה ללא מחשבה ובאופן פתאומי,  ואילו לטענת הנתבעת התובע הוא זה אשר גרם לה לברוח מהבית (לתיק צורף סיכום אישפוז של הנתבעת מיום 14.07.14 לאחר נסיון אובדני בו צויין כי לטענת הנתבעת היא סובלת מאלימות בשנה האחרונה מבעלה ומאחיו). כן טענה כי נאנסה ע"י התובע (עמ' 13 לפרוט'). עוד טענה כי לאחר הפרידה הסכימה לקיים יחסי מין עם התובע, כתנאי למפגשים עם הקטינות (עמ' 13-14 לפרט'). 

1. לאחר פרידת הצדדים שבה הנתבעת ליהדותה (לתיק צורף אישור ביה"ד הרבני האזורי מיום 06.06.16 ואישור על תעודת המרת דת מהממונה על המחוז במשרד המשפטים מאותו היום).

1. ביום 18.01.17, התגרשו הצדדים בביה"ד השרעי (לתיק צורפה תעודת גירושין).