פס"ד בתביעת נזיקין בגין אימוץ בין-מדינתי שכשל

1. היש מקום לפיצוי התובעת בגין אימוצה אשר כשל?

העובדות הצריכות לעניין

2. בשנת 2003 פנתה הנתבעת 1 (להלן: האם המאמצת) לנתבעת 2 (להלן: העמותה), עמותה שעסקה באימוץ ילדים מאוקראינה, על מנת לאמץ באמצעותה ילד/ה באימוץ בין-ארצי. הנתבע  4 (להלן: ד'), היה סמנכ"ל העמותה, וניהל את ענייניה בארץ (בעוד אחיו, ל', שהיה מנכ"ל העמותה, להלן: ל', עסק בענייניה באוקראינה). האם המאמצת הייתה רווקה ללא ילדים, ובעת הרלוונטית כבת 51 שנים.
3. לאחר שנחתם בין האם המאמצת לעמותה הסכם לביצוע האימוץ, בו התחייבה האם המאמצת לשלם לעמותה סך של 20,000 דולר ארצות הברית (מוצג 5 למוצגי האם המאמצת, להלן: הסכם ההתקשרות), נשלחה האם המאמצת לביצוע אבחון במכון פ' (להלן: האבחון, פ').
4. בסיכום האבחון מיום 26.11.2003 (מוצג 2 למוצגי התובעת), שערך מטעם פ' ד"ר א.ר (להלן: ד"ר ר') נאמרו אודות האם המאמצת, בין השאר, הדברים הבאים:

"אישה רגשית ותלותית, שבצד נטייה לחשש, חרדה ותלותיות, יש לה גם צורך חזק ביצירת אווירה מפויסת ואופטימית. הרבה רצון טוב ונכונות לתת מעצמה, ודפוס כללי תקשורתי, קואופרטיבי, פתוח, חם ומשתדל, וכך, גם אם יש משהו לא עד הסוף בוגר, מלוטש ומפוכח בסגנונה, עדיין היא מצליחה לנתב את חייה באורח נורמטיבי למדי, וגם לתת מעצמה, בזכות המוטיבציה החיובית שלה.

...

מתוך המבחנים ד' מצטיירת כאישה קואופרטיבית וממושמעת, עם הרבה סבלנות ורצון טוב, אבל עם מעט מודעות עצמית ובגרות. היא ממושמעת ומשתדלת לנהוג כיאות, לפי כל העקרונות, הכללים והנהלים, ולא במעט בסגנון של "ילדה טובה". אולם, ניכר קושי בביטוי עצמי בוגר, ביצירת קשרים מתוך יוזמה עצמית, ובביטוי של תוקף אישי. ניכרים סימנים של התבטלות עצמית, הדמויות בציור משפחה נטולות פה, של "חיים דרך האחים". האירועים הבולטים בחייה הם נישואי האח והאחות, של קושי בייזום חברתי, ושל דלות מסוימת בביטוי רגשי, דפוס של השטחת אפקט, של ניסיון כמעט נואש-פתטי לשמור על נימה אופטימית, מקשטת בפרחים את מרבית ציוריה, גם אם מתחת לפני השטח קיימים פחדים וחרדות רבים.

ד' כונתה על ידי אחד מהממונים עליה בשם "סינדרלה" והיא מספרת על כך בגאווה. היא האחות שנשאה על כתפיה את עול בית ההורים. היא גם נטתה לשאת בעול מקומות העבודה השונים. היא אכן מלאה ברצון טוב, ויש משהו יפה בקלות שבה מבטאת רגשות של כאב וצער (נוטה לדמוע כשנזכרת באמה), כמו גם בהשתדלות לשמור על חיוך, פנים שוחקות ומצב רוח חיובי, ידידותי ומעניק, במרבית הזמן, אלא שהיא זקוקה ל"פיה" שהיא דמות שתנחה ותדריך אותה. ד' נותרה לא עד הסוף בוגרת כתוצאה מהקשר התלותי עם האם, וללא הנחיה של פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאלי/ת תתקשה. היא יכולה להיות אימא טובת לב ומשתדלת, חמה ואוהבת, אבל מטיפוס של "אחות גדולה", ומחפשת מישהי לחלוק אתה את חייה. כדי שתיטיב למלא תפקיד של אם – ההנחיה והייעוץ, חשובים.

כך שההמלצה לגביה היא חיובית עם הסתייגות – נדרש ליווי." (ההדגשות לא במקור).

האבחון כולל טבלה המפרטת את הציונים שקיבלה האם המאמצת בפרמטרים שונים מהנמוך ביותר (1) ועד הגבוה ביותר (9).         
בנושאים הבאים קיבלה האם המאמצת ציון 4:     
"רמת אינטלקטואלית – יכולת הבנה וחשיבה", "כושר שיפוט - היכולת להעריך סיטואציות ודרכי פעולה באורח אובייקטיבי", "אוטונומיה - התמודדות עם בעיות היומיום ללא תלות בתמיכה חיצונית", ו"בגרות - רמת ההתפתחות והבשלות האישיותית והרגשית".            
בנושאים הבאים קיבלה האם המאמצת ציון 5:     
"גמישות תפקוד – היכולת לשנות דפוסי פעילות בהתאם לנסיבות", "עמידה בתסכול - היכולת להתמיד במאמץ למרות כישלונות וביקורת", "קבלת אחריות – הנכונות לשאת בתוצאות של החלטות", "רגישות - הבחנה ברצונות, בציפיות וצרכים של הזולת ותגובה אליהם", ו"ביטוי רגשי – היכולת להביע רגשות בדרך הולמת".   
הנה כי כן, באף אחד מהפרמטרים לא קיבלה האם המאמצת ציון גבוה מ- 5, ובסיכום כולל קיבלה האם המאמצת ציון של 41 מתוך 81.

5. בהסתמך על פגישות עם האם המאמצת, ביקור בית, בדיקות רפואיות והאבחון, ערכה הנתבעת 5, עובדת סוציאלית מטעם העמותה (להלן: העו"ס), חוות דעת פסיכוסוציאלית (מוצג 7 למוצגי האם המאמצת, להלן: ההמלצה לאימוץ). בהמלצה לאימוץ נכתבו, בין השאר, הדברים הבאים: