פס"ד בתביעת מזונות של אם לאחר שנחתם הסכם הורות בין הורים לשני קטינים

ההליך

1. ביום 24.10.2019 הניחה לפניי אם, תובענה כנגד אב, למזונות שני קטינים ילידי 2017 ו- 2019.

2. לטענת התובעת היא משתכרת סך 3,300 ₪ (סעיף 15 לכתב התביעה) ודרישת המזונות עמדה על כ- 3,500 ₪ לחודש כולל דמי מדור ואחזקת מדור, בתוספת חיובי הוצאות חינוך ורפואה.

3. ביום 03.05.2020 הוריתי כי המשמורת בילדי הצדדים תהא משותפת, כך גם זמני השהות.

4. פסק דין זה שניתן בתמ"ש 39192-10-19, שינה איפוא, את הנסיבות אשר שימשו בהחלטה למזונות זמניים, אותה נתתי ביום 27.11.2019 ובה כתבתי, בין השאר, כך:

"החובה בדין הישראלי היא למעשה לשאת במזונות הקטינים כמעט בצורה

אבסולוטית לפחות בכל מה שנוגע למזונות הכרחיים.

אלא שגם עם הלכת בע"מ 919/15 קבע שמכוח נוסחו של החוק אין מנוס אלא להתחשב בגילאי הקטינים רק מגיל 6, אז ההלכה אשר נהגה עובר ל-919/15 ועודנה בתוקף, קבע כי בכל מקרה יש להתחשב בהכנסות הצדדים, להותיר גם לאב ידי קיומו, להתחשב גם בתום הלב ובגילוי הנאות של הצדדים, גם בתמונת המצב הכוללת, גם בשעה שמדובר בחיוב אבסולוטי.

ואכן על גב דיון למזונות בשלב יישוב הסכסוך קבעתי מזונות שהיו נמוכים בהרבה מן המינימאלי. קביעתי דאז איננה מחייבת אותי היום ובוודאי שהיא לא נועדה אלא לתת צעד ביניים קצר עד אשר יסתיימו הליכי יישוב הסכסוך. אותה קביעה כאמור לא רק מחייבת לעניין הסכום אבל טוב לומר כי היא התבססה על שני אדנים. האחד היקף הכנסתו של האב כפי שהיה ידוע אז, והיום לאחר שעיינתי בתלושים וחזקה עליי מצוות הדין שדמי הבראה, כספי בונוס וכן הלאה שישולבו בשנה האחרונה צריכים לצירוף אל הכנסתו החודשית הממוצעת של האב ואני קובע את הכנסתו בסף של בין 10 ל-11 אלף ₪ בחודש.

הסוגיה השנייה בגינה קבעתי מזונות שהם מצומצמים יחסית בשעתו הייתה סוגיית חוסר האמון שנתתי בהכנסותיה המדווחות של האם, כאשר היו הדברים בלתי סבירים בעליל כפי שתיארתי בהחלטה שם. והנה בעייני בכתב התביעה גם בבקשה היום, גם בדפי האשראי, חוסר האמון שלי רק גובר והולך. דיברתי קודם ואני אומר גם היום שיש חוסר תאימות תהומי בין סוג הנכס שבו גרה האם, היקף ההחזרים להלוואות פיננסיות שונות שהיא משלמת למעשה כפי 4 ממה שהיא טוענת כהכנסתה המוצהרת, חושף לכך את הצהרתה כי הכנסתה נגבית במזומן ותמצא כי היא צריכה להראות שרק המזומן המדווח לבנק הוא הכנסתה. שהרי אם הכנסתה כולל המדווח לבנק אינה אלא 3,300 שקל, בצדק תוהה האב הכיצד משלמים 11 אלף שקל הלוואות מדי חודש מהכנסה של 3,300 שקל.

הצהרה על התנהלות במזומן, אף שבדרך כלל אין מייחסים לאדם הכנסה רעיונית בשלב של קדם משפט, אולם הצהרה על התנהלות במזומן מעבירה סוג של נטל למרוויח המזומן להראות שבאמת את כל כספי המזומן מפקיד הוא בחשבון הבנק ומדווח הוא את כספי המזומן כחוק.